להצטרפות לניוזלטר

    שדות המסומנים בכוכבית חובה

    מחקרי מדיניות | 01.03.20

    # שלום וביטחון

    # שלום וביטחון

    על המשמר | כיצד להגן על מעמדם של שומרי הסף המשפטיים במערכת הביטחון

    מחלוקות רבות מאפיינות את החברה בישראל, שהולכת והופכת משוסעת ומקוטבת עם השנים. אחד האתגרים המרכזיים הניצבים בעשור האחרון לפתחם של שוחרי הדמוקרטיה הוא זה הקשור במתקפה על מערכת שלטון החוק, על נציגיה השונים ועל העומדים בראשה. אחד מהיבטיה המורכבים של מתקפה זו ושל מסע הדה-לגיטימציה הנלווה לה הוא כרסום במעמדם של שומרי הסף בגופי הביטחון, ובראש ובראשונה בצבא. כרסום זה חוסה בצילם של טיעונים המוצגים כשיקולי ביטחון והפונים לבטן הרכה של החברה בישראל ומבקשים להטמיע בה נרטיב של איום קיומי. חיילי צה”ל מסכנים את חייהם למען אזרחי ישראל, ועל כן קל לשכנע חלקים נרחבים בחברה הישראלית שמי שמבקש להגבילם על ידי עקרונות משפטיים או מוסריים הוא טהרן המוכן לפגוע בביטחון המדינה או באזרחיה.

    כתיבה:

    עידית שפרן גיטלמן

    עידית שפרן גיטלמן

    תקציר

    הקדמה

    [:he][embed]https://www.youtube.com/watch?v=vKFvvskI16M[/embed] נייר מדיניות זה מבקש להתמודד עם הפגיעה במעמדם של נציגי מערכת המשפט בגופי הביטחון, כחלק מהערעור על שלטון החוק בכללותו. מטרתו היא להשיב את אמון הציבור במערכת שלטון החוק ולחזק את האתוס שלפיו חובתם של הצבא וגופי הביטחון להתנהל לאור עקרונות המשפט איננה מוטלת בספק. לצד זאת, הנייר שואף להטמיע ציבורית את העמדה לפיה צעדים הפוגעים בערכי היסוד של הדמוקרטיה אינם תורמים לביטחון המדינה, אלא מחלישים אותו; הן באופן ישיר, למשל כשהם מחמירים את המצב ההומניטרי בעזה ובכך נוסכים בפלסטינים ייאוש ומעודדים טרור, והן באופן עקיף, כשהם מסבכים את ישראל ואת מפקדי צה”ל בזירה הבינלאומית. יש לציין כי בעמדה זו מצדד רובם המכריע של בכירי מערכת הביטחון. הנייר בוחן מספר דרכים אפשריות לפתרון הבעיה, לאור יעדים כמו חיזוק אמון הציבור במוסדות הדמוקרטיים ושמירה על זכויות יסוד ובפרט ביטחון, ושיקול מעשי בדמות ישימות פוליטית. הפיתרונות הנבחנים הם הותרת המצב הקיים על כנו; טיפול הדרגתי בבעיה, הכולל שיתוף פעולה עם מכוני מחקר וארגוני חברה אזרחית לשינוי התודעה בנושא ולבלימת חקיקה אנטי-דמוקרטית; גיבוש והטמעה חינוכית, תקשורתית ופוליטית של נרטיב חלופי המדגיש את חשיבותם של שומרי הסף בגופים הביטחוניים ואת העובדה שפעילותם תורמת לביטחון ולא פוגעת בו; ולבסוף, נקיטה בצעדים מעשיים לחיזוק מערכת אכיפת החוק בגופי הביטחון. לאחר בחינת האופן שבו כל חלופה עונה על היעדים והשיקולים המעשיים שנקבעו, ממליץ הנייר על חיזוק מערכת אכיפת החוק בגופי הביטחון. בין היתר כולל פיתרון זה את העלאת דרגת הפצ”ר (פרקליט צבאי ראשי) מתת-אלוף לאלוף בעת מינויו, עיגון סמכויותיו והיקף יחידתו בחוק הפצ”ר (או בהסדר אחר) והטמעת נורמה שלפיה היועצים המשפטיים בגופי הביטחון הם חלק ממעגל קבלת ההחלטות והמלצתם מובאת בפני הדרג המדיני. בנוסף למשמעותם המעשית, נושאים צעדים אלו מסר הצהרתי שלפיו נציגי מערכת החוק הם חלק בלתי נפרד מגופי הביטחון והם בעלי חשיבות מכרעת להצלחתם ולשמירה על ביטחון המדינה ואזרחיה.[:]

    מה הבעיה

    מדוע חל כרסום מכוון במעמד נציגי החוק במערכת הביטחון? מערכה על הישרדותו של שלטון החוק בעשור השני של שנות האלפיים חוותה מדינת ישראל מתקפה חסרת תקדים בעומקה ובהיקפה על שלטון החוק והמוסדות האמונים על שמירתו, מצד חלקים בהנהגה

    מה רוצים להשיג

    הגנה על מעמד נציגי החוק והמשפט במערכת הביטחון בהתאם לאופייה הכפול של הבעיה, מטרתה של המדיניות שתוצע בנייר זה היא בעלת שתי כנפיים: האחת במישור התודעתי ואילו השנייה במישור המעשי. במישור התודעתי, מטרת המדיניות היא להציע נרטיב חלופי לנרטיב האיום הקיומי: כזה המבהיר דווקא את ההלימה בין שמירה על כללי מוסר ועל שלטון החוק לבין זהותה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ואת העובדה שהדבר אינו מסכן את אזרחיה וחייליה, אלא להפך, שומר על ביטחונם. על נרטיב כזה לבסס בקרב הציבור הישראלי תפיסה ביטחונית הנשענת על ציות לכללי המשפט ולא נאבקת בהם. במישור המעשי, מטרתה היא לחזק את מעמדה של מערכת המשפט ובתוכה שומרי הסף בגופים הביטחוניים. זאת, במטרה לבלום חקיקה המקדמת פרקטיקות אנטי-דמוקרטיות בחסות טיעונים ביטחוניים. כיצד ייבחנו הדרכים לפתרון הבעיה מהם ההשקפה והנרטיב הביטחוניים שיתרמו להשבת אמון הציבור במוסדות הדמוקרטיים וישכנעו אותו ששמירה על עקרונות המוסר והחוק היא חיונית גם מבחינה ביטחונית? כיצד לוודא שהחלופה הנבחרת תממש את מטרת המדיניות? ובאילו קשיים ייתקל הניסיון לגייס תמיכה פוליטית לכל אחד מהמהלכים שייבחנו להלן? הפיתרונות האפשריים השונים לבעיה אשר יוצגו בהמשך ייבחנו הן לאור המידה שבה הם מקדמים את היעדים הנגזרים ממטרת המדיניות של נייר זה, והן לאור המידה שבה ניתן לבצע אותם בפועל. יעדים ושיקולים מעשיים שנבחרו כבעלי חשיבות גדולה יותר מהאחרים יופיעו ראשונים מבחינת סדר ההצגה. //יעדים אמון הציבור במוסדות הדמוקרטיים – היות שליבת הבעיה היא כרסום באמון הציבור במוסדות שלטון החוק במדינה, המדיניות שתיבחר חייבת לתרום להגברת אמון הציבור באותם מוסדות, בדגש על נציגי מערכת המשפט והחוק בגופי הביטחון. זכויות יסוד (ביטחון) – הבעיה שבה עוסק נייר המדיניות נוגעת באחת הנקודות הרגישות ביותר בציבוריות הישראלית, והיא הביטחון או תחושת הביטחון של הפרט. על המדיניות הנבחרת להבטיח כי זכות היסוד הן לביטחון והן לתחושת ביטחון אמנם איננה נפגעת.  אפקטיביות – המידה שבה כל פיתרון מממש כל אחד מרובדי מטרת המדיניות, התודעתי והמעשי. //שיקולים מעשיים ישימות פוליטית – עד כמה כל פיתרון ניתן לביצוע מבחינה פוליטית, לאור יחסי הכוחות בין קובעי המדיניות הצפויים להתנגד לו לבין אלו שניתן לגייס לתמיכה בו. בדיקה זו תיקח בחשבון את הרגישות הפוליטית של מעמדם של צה”ל והאתוס הביטחוני בישראל.

    מה אפשר לעשות

    משיתוף פעולה פוליטי-אזרחי ועד חיזוק מערכת אכיפת החוק בגופי הביטחון הדרכים לפתרון הבעיה המשך המדיניות הקיימת הכרסום במעמד שומרי הסף בגופים הביטחוניים בא לידי ביטוי בשלב זה בעיקר בהתבטאויות ציבוריות של פוליטיקאים, הזוכות להד בקרב חלקים בציבור הישראלי. התבטאויות אלה מכרסמות במעמדה של מערכת החוק בגופים אלה וממצבות את נציגיה כמגבילים את יכולתה של ישראל לשמור על ביטחונה. עם זאת, אין הדבר עולה עדיין בפגיעה ממשית בסמכויותיהם או במעמדם הרשמי. על כן, חלופה זו מציעה לשמר את המצב הקיים, כל עוד אין השלכות מעשיות לפגיעה במעמדה הציבורי של מערכת המשפט. החזרת האמון הציבורי בשלטון החוק באמצעות שיתוף פעולה פוליטי-אזרחי חלופה זו מציעה גישה “רכה” של מעבר הדרגתי מהמדיניות הקיימת למדיניות המתמקדת בהיבט התודעתי של הבעיה, כצעד ראשון לעיגון מעמדם של שומרי הסף במערכת הביטחון. עיקרה של החלופה הוא יצירת שיח ציבורי שבמרכזו טיעונים המפרקים את הנימוקים הביטחוניים לכאורה בעד צמצום רגולציה משפטנית על מערכת הביטחון. במסגרת זאת מוצע כי הממשלה תייצר שולחנות עגולים, רבי-שיח וכינוסים, בשיתוף ארגונים חוץ-ממשלתיים ומכוני מחקר, שמטרתם לחזק את האמון הציבורי במערכות שלטון החוק. מעבר מתודעת “שומרי סף” לתודעת “שומרים עליכם” גם חלופה זו מתמקדת במענה להיבט התודעתי של הבעיה. המתקפה הכללית על מערכת שלטון החוק מתמקדת בטענה ה”דמוקרטית” שלפיה, היות ששופטי בג”ץ אינם דרג נבחר, יש להגביל את סמכויותיהם או להכפיפם לפסקת התגברות. לעומת זאת, המתקפה נגד שומרי הסף במערכת הביטחון מנצלת את תודעת האיום הקיומי וממצבת אותם כמי שמגבילים את היכולת להילחם באיום זה, לעתים עד השתלחות בהם כאויבי העם. מתקפה זו נסמכת  על כך שהציבור אינו מזהה אותה כחלק מהמתקפה הכללית על שלטון החוק, ומאמץ אותה בחסות הפחד. החלופה כוללת את חשיפת ההקשר הסמוי של ההשתלחות בפצ”ר ובגורמים משפטיים אחרים במערכת הביטחון, כחלק ממגמת הכרסום הכללית במעמד שומרי הסף של הדמוקרטיה הישראלית. חשיפה זו תלווה בהדהוד עמדות אנשי ביטחון בכירים שסבורים שפרקטיקות המפרות זכויות אדם פוגעות בביטחון המדינה ולא להפך. בנוסף, תתמקד החלופה בחשיבות המעשית של שמירה על המשפט/הדין הבינלאומי, למשל בהדגשת תפקידן של ועדות חקירה פנימיות, כמנגנון המונע חקירות בבתי דין בינלאומיים. הטמעת נרטיב ציבורי זה יכולה להיעשות במערכת החינוך הפורמלית, בקמפיין תקשורתי ובעיקר בעידוד הדרג המדיני (ראש הממשלה, שר הביטחון ושר החינוך, לדוגמה) לשקפו בהתבטאויותיהם. חיזוק מערכת אכיפת החוק בגופי הביטחון תפקידה של חלופה זו הוא לתת מענה לשני היבטי הבעיה, התודעתי והמעשי. במסגרתה יומלץ על צעדים מעשיים שתכליתם הראשונית היא ביסוס מעמדם של שומרי הסף במערכת הביטחון והבעת אמון מלא מצד הממשלה בחיוניותם ותרומתם הקריטית להצלחת המערכת. על אף אופיים המעשי של צעדים אלה, רכיב משמעותי בהם הוא ההצהרה על מחויבותם של גופי הביטחון למערכת המשפט ולנציגיה בארגונים השונים. במסגרת צעדים אלו מומלץ לעגן את מעמדו של הפצ”ר בחוק שיפרט את סמכויותיו והיקף יחידתו, או בהסדר אחר. כמו כן מוצע לעגן את השתתפותם של יועצים משפטיים בארגוני הביטחון במעגל מקבלי ההחלטות, תוך חיוב כל ארגון להציג את עמדתם בפני מקבלי ההחלטות בדרג המדיני. בנוסף, מומלץ על שורה של צעדים הצהרתיים כמו העלאת דרגתו של הפצ”ר לאלוף, הפצה בקרב החיילים של מסמך המפרט את עקרונות המערכת המשפטית הצה”לית ואת ערכי צה”ל, ופרסום ציבורי של דו”ח הסוקר תיקים שנדונו בערכאות צבאיות ושתרמו לביסוס מעמדו של צה”ל בזירה הבינלאומית כגוף החוקר באופן מהימן אירועים המחייבים זאת. ניתוח הדרכים לפתרון הבעיה (ניתוח מפורט של הדרכים לפתרון הבעיה מופיע בטבלה שבנספח). //המשך המדיניות הקיימת הטעם המרכזי לבחינת חלופה זו הוא שעל אף המתקפות המובילות לכרסום במעמדם של נציגי מערכת המשפט בגופי הביטחון, בפועל מערכת המשפט בצבא ממשיכה לעת עתה לשמור על כוחה. יחד עם זאת, תהליכים עשויים להתרחש באיטיות, ופגיעה בפועל במעמדם של אלה עלולה לגרום לנזק עצום. יתר על כן, חלופה זו אינה אפקטיבית ביחס למטרתו של נייר זה, חיזוק מעמדם של נציגי החוק והמשפט במערכות הביטחוניות, ולכן היא נפסלת על הסף. //החזרת האמון הציבורי בשלטון החוק באמצעות שיתוף פעולה פוליטי-אזרחי היתרון המרכזי של חלופה זו נעוץ בישימותה הפוליטית הגבוהה, הודות לאופייה המתון. זאת, לעומת חלופות הכוללות הבעת עמדה נחרצת יותר נגד המתקפות על נציגי מערכת החוק בגופים הביטחוניים, והעלולות לעורר רתיעה בקרב נבחרי ציבור שיחששו להיתפס כמי שאינם שמים את ביטחון האזרחים בראש מעייניהם. חסרונה העיקרי טמון באפקטיביות הבינונית שלה, הנובעת מיכולתם המוגבלת של ארגוני חברה אזרחית להשפיע על תודעת הציבור, בעיקר כאשר אלה מזוהים פוליטית עם עמדות שאינן בקונצנזוס. //מעבר מתודעת “שומרי סף” לתודעת “שומרים עליכם” החלופה מתאפיינת בישימות פוליטית גבוהה שכן, אף על פי שהיא דורשת ממי שיאמצו אותה להציב בקדמת השיח החברתי והדיון הציבורי עמדה שאיננה פופולרית, היא אינה דורשת מהם לנקוט צעדים מרחיקי לכת העלולים לגבות מהם מחיר פוליטי. אולם בכך בדיוק טמון גם חסרונה העיקרי, מאחר שהתמקדותה בפן התודעתי נותנת מענה חלקי בלבד להיבט המעשי של הבעיה. לפיכך גם חלופה זו מתאפיינת באפקטיביות בינונית בלבד. //חיזוק מערכת אכיפת החוק בגופי הביטחון יתרונה המרכזי של חלופה זו טמון באפקטיביות הגבוהה שלה, במישור המעשי והתודעתי כאחד. ישימותו הפוליטית גבוהה אף היא, תחת ממשלת שמאל-מרכז עתידית ושרת או שר משפטים או ביטחון שיכירו בחשיבותה של מערכת החוק בגופים הביטחוניים. עם זאת, היא נמוכה יותר מאשר בפיתרונות המתמקדים רק בהיבט התודעתי של הבעיה. זאת, מאחר שעיסוקה של החלופה בהיבטים מעשיים ובעלי רגישות גבוהה של הסוגיה עלול לסמן ציבורית את מי שיוביל אותה כמי שמוכן להגביל את מרחב הפעולה של גופי הביטחון.

    מה צריך לעשות

    מדוע חיזוק מערכת אכיפת החוק בגופי הביטחון הוא הפיתרון הטוב ביותר הערעור על הלגיטימיות של מעורבות נציגי מערכת החוק במערכת הביטחון מחריף בשנים האחרונות, והסוגיה מצויה במרכז הדיון הציבורי והפוליטי בישראל. לאור זאת, גובר החשש שההתקפות על שומרי הסף ילכו ויעצימו, ויביאו לכרסום במעמדה של מערכת המשפט הצה”לית וגורמי שלטון החוק בגופי הביטחון בכלל. לכן, לאחר בחינת הפיתרונות השונים לאור היעדים והשיקולים המעשיים שנקבעו, החלופה שעליה ממליץ הנייר היא זו שבמרכזה נקיטת צעדים מעשיים לחיזוק מערכת אכיפת החוק בגופי הביטחון. לצד זאת, מבקש הפיתרון המוצע לטפל גם בממד התודעתי של הבעיה, על ידי נקיטה בצעדים שהם גם בעלי משמעות הצהרתית. במסגרת זו מוצע לעגן בחוק או בהסדר אחר את מעמדו של הפצ”ר ואת סמכויותיו, בין היתר על ידי הענקת דרגת אלוף לפצ”ר בעת מינויו. כן מומלץ לעגן בהסדר את השתתפותם של היועצים המשפטיים בארגוני הביטחון בדיונים כחלק מתהליך קבלת ההחלטות, ואת חובת הארגונים להציג את המלצותיהם בפני מקבלי ההחלטות בדרג המדיני. צעד נוסף שעליו ממליצה החלופה הוא פרסום דו”ח שנתי מסכם של תיקים שנדונו בערכאות משפטיות צבאיות ושתרמו לביסוס מעמדו של צה”ל בזירה הבינלאומית כגוף החוקר באופן אמין וכן אירועים המחייבים זאת. בנוסף לכך, ממליצה החלופה להטמיע בקרב חיילים את ההכרה בחשיבותה של מערכת החוק לגופים הביטחוניים ואת המחויבות לה, על ידי הדרכות או באמצעות ביטויים הצהרתיים, כמו חלוקת פנקס לכל חייל ובו רוח צה”ל או עקרונות החוק והמשפט הרלוונטיים ללחימה. החלופה הנבחרת מתאפיינת באפקטיביות גבוהה. יתרונה המרכזי לעומת החלופות האחרות המפורטות במסמך זה טמון בעובדה שהיא מטפלת היטב בהיבט התודעתי של הבעיה, ולצד זאת נותנת את המענה הטוב ביותר גם להיבט המעשי שלה. על אף רגישותו של הנושא המטופל בה, ישימותה הפוליטית של החלופה גבוהה דיה, והצעדים המומלצים בה צפויים לחזק את אמון הציבור במערכת החוק במוסדות הביטחוניים, ולקבע את מעמדם של שומרי הסף במוסדות אלה. עם זאת, ישימותה הפוליטית של החלופה נמוכה יותר מזו של החלופות האחרות, בשל החשש שעשוי להיות לנבחרי ציבור לנקוט בצעדים מעשיים העלולים לגבות מהם מחיר פוליטי.

    סיכום ומתווה ליישום

    נייר זה עסק במתקפה ההולכת וגוברת על שומרי הסף בגופים הביטחוניים, ובראשם הפרקליט הצבאי הראשי (הפצ”ר), והצביע על שני ממדים עיקריים של הבעיה: הממד התודעתי, שבו מתקפות אלה מקבעות נרטיב המציג את שומרי הסף כמי שמגבילים את גופי הביטחון ומקשים עליהם לעמוד במשימותיהם, ולעתים אף כאויבי האומה; והממד המעשי, שבו ניתן למצוא את ההשלכות של מתקפות אלה, למשל בדמות הצעות חקיקה אנטי-דמוקרטיות החוסות בצל טיעונים ביטחוניים. בנייר זוהו והוצגו מספר דרכים אפשריות לפתרון הבעיה, במטרה לחזק את מעמדם של שומרי הסף במערכת הביטחון. החלופות נבחנו לאור יעדים ושיקולים מעשיים שהוגדרו בפתח הנייר וביניהם ישימות פוליטית, חיזוק אמון הציבור במוסדות הדמוקרטיים והגנה על זכות היסוד לביטחון. הפיתרונות שנדונו הם שימור המצב הנוכחי, החזרת האמון הציבורי בשלטון החוק באמצעות שיתוף פעולה פוליטי-אזרחי, בניית והטמעת נרטיב חלופי שבמרכזו מעבר מתודעת “שומרי סף” לתודעת “שומרים עליכם” וחיזוק מערכת אכיפת החוק בגופי הביטחון על ידי שורה של צעדים מעשיים. לאחר ניתוח החלופות, ובהתאם לאופייה הדו-ממדי של הבעיה, ממליץ הנייר על הפיתרון המתמקד בצעדים מעשיים לחיזוק מעמד שומרי הסף במערכת הביטחון, שהם גם בעלי משמעות הצהרתית, הצפויה לתרום למימוש מטרת המדיניות גם בהיבט התודעתי. בין היתר, יכלול פיתרון זה את הצעדים הבאים:

    מילון מונחים

    פצ”ר (פרקליט צבאי ראשי) – הקצין העומד בראש הפרקליטות הצבאית. הוא ממונה על הטמעת שלטון החוק בצה”ל, ותפקידו לתת כלים למפקדי צה”ל לשם ביצוע משימותיהם בהצלחה ובהתאם לדין. הפצ”ר מתמנה על ידי שר הביטחון ואינו כפוף מקצועית לרמטכ”ל. שומר סף – כינוי לנושאי משרה שבתחום אחריותם הם מופקדים על מנהל תקין. עם בעלי התפקידים המהווים “שומרי סף” נמנים מבקר פנים, יועץ משפטי, רואה חשבון, חשב, וכיוצא באלה. במובן רחב יותר, נכללים בו גם אמצעי התקשורת (המכונים גם “כלב השמירה של הדמוקרטיה”) המתריעים על חריגה ממנהל תקין, בתי המשפט (ובפרט בית המשפט הגבוה לצדק) ועוד גופים המבקרים את פעולת הרשות המבצעת. מערכת אכיפת החוק – כלל הגופים האחראים על אכיפת שלטון החוק והסדר הציבורי בישראל: החל מהיועצים המשפטיים; דרך הרשות השופטת, האחראית על עשיית משפט צדק לשם אכיפת החוק; ועד למשטרה, האמונה על אכיפת החוק והסדר הציבורי. יועמ”ש ( היועץ המשפטי לממשלה) – עובד מדינה העומד בראש המערכת המשפטית של הרשות המבצעת ושל השירות המשפטי הציבורי בישראל. על פי הגדרתו הפשוטה, תפקידו הוא לייעץ לממשלה בעניינים משפטיים, לייעץ בהכנת תזכירי חוק של הממשלה ולייצג את רשויות המדינה בבתי המשפט. בית המשפט העליון – המוסד השיפוטי הגבוה ביותר של מדינת ישראל. תפקידיו העיקריים הם דיון בערעורים על פסיקות שניתנו בבית המשפט המחוזי, ודיון כבית המשפט הגבוה לצדק כערכאה ראשונה. חוק יסוד: השפיטה קובע כי פסיקת בית המשפט העליון יוצרת תקדים מחייב לכל בית משפט בישראל, זולת בית המשפט העליון עצמו. בבית המשפט העליון מכהנים חמישה עשר שופטים הנבחרים על ידי הוועדה לבחירת שופטים, ומשכנו בירושלים. בג”ץ (בית דין גבוה לצדק) – אחד מהתפקידים שאותם ממלא בית המשפט העליון במדינת ישראל. במסגרת זו דן בית המשפט בעתירות המוגשות נגד רשויות המדינה ונגד גופים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים במדינה. בסמכותו של בג”ץ לדון בכל עניין אשר הוא רואה צורך לתת בו סעד למען הצדק, ואשר אינו בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר. דיני הלחימה – מקבץ של חוקים הנוגעים להצדקות המקובלות למעורבות במלחמה ולאופן הלחימה המותר. בית הדין הפלילי הבינלאומי הפועל בהאג –  בית משפט בינלאומי היושב בעיר האג בהולנד ועוסק באחריותם הפלילית של יחידים לארבעה סוגי פשעים: פשעי השמדת עם, פשעים נגד האנושות, פשעי מלחמה ופשעי תוקפנות. לבית הדין סמכות לדון בעבירות בתנאי שהן עומדות בשלושה תנאים מצטברים: הן מצויות בסמכותו העניינית, הן בוצעו לאחר זמן הקמתו (1.7.2002) ומתקיים לגביהן לפחות אחד מהתנאים הבאים: הן בוצעו בשטח של אחת המדינות החברות בבית הדין, הן בוצעו על ידי אזרחים של אחת מהמדינות החברות בבית הדין, מדינה שאינה חברה בבית הדין הסכימה לעניין זה לשיפוטו או שמועצת הביטחון הפנתה את העניין לבית הדין. רוח צה”ל – הקוד האתי המהווה את תעודת הזהות הערכית של צה”ל, אשר לפי הצבא ראוי שתעמוד ביסוד הפעולות של כל חייל וחיילת במסגרתו, בשירות סדיר ובשירות מילואים. הקוד מונה עשרה ערכים: דבקות במשימה וחתירה לניצחון, אחריות, אמינות, דוגמה אישית, חיי אדם, טוהר הנשק, מקצועיות, משמעת, רעות ושליחות.

    רשימת מקורות

    אגרת הקמת צה”ל. אתר צה”ל.
    אודות הפרקליטות הצבאית. אתר צה”ל.
    אילון, עמי ושפרן גיטלמן, עידית. “מאבקה של הדמוקרטיה בטרור: מבט מישראל, מצע לדיון אסטרטגי”. המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2017.
    איציק, רונן. “עודף משפטנים וכיסים של ואקום פיקודי: כך השתלטה המשפטיזציה על צה”ל”. אתר ישראל היום,  20.11.2018.
    איתיאל, יואב ודולב, דניאל. “נשיאת העליון בעקבות מתקפת שר המשפטים: מחויבים לעשות את מלאכתנו ללא מורא”. וואלה, 30.10.2019.
    אסטרטגיית צה”ל. צבא ההגנה לישראל, לשכת הרמטכ”ל, אוגוסט 2015.
    אשכנזי, ביבי. “איילת שקד: ‘הציבור הישראלי נהפך לשבוי של בית המשפט העליון'”. TheMarker, 18.3.2019.
    “בין הפצ”ר לסינוואר, סדרת הכתבות של אור הלר וסמדר פלד: האם הפרקליטות הצבאית מונעת מחיילי צה”ל להילחם בטרור?”. החדשות 13.
    בן גוריון, דוד. יחוד ויעוד. מופיע בפרויקט בן יהודה.
    ברגר, יותם. “פסיקת בג”ץ שהשר אוחנה רמז שהובילה לרצח משפחת חטואל מעולם לא ניתנה”. הארץ, 13.6.2019.
    בריינר יהושע ווולף, פנחס. “אחרי הנאצות: צה”ל שוקל להציב שמירה על בית הפצ”ר”. וואלה, 3.11.2010.
    גורלי, משה. “מנדלבליט לשרה שקד: אין לך סמכות להתערב בתפקודה של דינה זילבר”. כלכליסט, 7.11.2018.
    גורלי, משה. “שקד נגד המשנה ליועמ”ש דינה זילבר: “שתצטרף למפלגה פוליטית””. כלכליסט, 6.11.2018.
    הוראות הפיקוד העליון של צה”ל , 15.3.1976.
    הראל, עמוס וכהן, גילי. “הפרקליט הצבאי הראשי: לא תשמעו ממני שצה”ל הוא הצבא המוסרי בעולם”. הארץ, 9.4.2015.
    זיתון, יואב, צימוקי, טובה וחי, שחר. “בנט: לוחמים פוחדים מהפצ”ר יותר מאשר מסינוואר; הרמטכ”ל: הוא חלק מעוצמת צה”ל”. ynet, 19.11.2018.
    “ח”כ מוטי יוגב: ‘צריך להרים כף D-9 על ביהמ”ש העליון'”. גלובס, 29.7.2015.
    כהן, עמיחי ומימרן, טל. “היועץ המשפטי לממשלה פרסם שתי הנחיות חדשות, המבהירות את הממשק בינו לבין הפרקליט הצבאי הראשי בעת מתן ייעוץ משפטי ובחקירות לאחר אירועים חריגים”. אתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 15.5.2015.
    כהנא, אילת. “צפו בדואט של בנט ושקד: ‘שלום בג”ץ, שלום צה”ל”. אתר ערוץ 20, 6.4.2019.
    ליבמן, לירון. “אסטרטגיית צה”ל והמערכה המשפטית“. lironsblawg , 28.8.2015.
    מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2018. המכון הישראלי לדמוקרטיה.
    מגנזי, אביאל. “היועמ”ש יוכל לשנות את החלטות הפצ”ר”. ynet, 16.4.2015.
    “מירי רגב על אזריה: ‘מעולם לא היה מצב שצה”ל הפקיר ככה חייל'”. מעריב אונליין, 9.5.2017.
    קרני, יובל. “נתניהו: בית המשפט אינו כל-יכול, נעביר חוקים שנפסלו בעבר“. ynet, 13.5.2019.
    רפאל, אורן. “ח”כ דיין: ‘יש להרוס בתי מחבלים – גם אם לא הצליחו לרצוח יהודים'”. אתר ערוץ 20, 23.7.2019.
    שמעוני, מור. “מחקר: הריסת בתי מחבלים לא מרתיעה ואף מעודדת פעולות טרור“. מעריב, 23.11.2015.
    “שפטל נגד הפצ”ר: בעבר באירועים כמו של אלאור אמר שאין מקום לחקירה“. אתר גלי צה”ל.
    “שרת המשפטים, ח”כ איילת שקד על סמכויות היועמ”ש”. אתר פורום קהלת, 11.10.2015.

    חזרה לרשימת המאמרים

    ראשי פרקים

    [:he][embed]https://www.youtube.com/watch?v=vKFvvskI16M[/embed] נייר מדיניות זה מבקש להתמודד עם הפגיעה במעמדם של נציגי מערכת המשפט בגופי הביטחון, כחלק מהערעור על שלטון החוק בכללותו. מטרתו היא להשיב את אמון הציבור במערכת שלטון החוק ולחזק את האתוס שלפיו חובתם של הצבא וגופי הביטחון להתנהל לאור עקרונות המשפט איננה מוטלת בספק. לצד זאת, הנייר שואף להטמיע ציבורית את העמדה לפיה צעדים הפוגעים בערכי היסוד של הדמוקרטיה אינם תורמים לביטחון המדינה, אלא מחלישים אותו; הן באופן ישיר, למשל כשהם מחמירים את המצב ההומניטרי בעזה ובכך נוסכים בפלסטינים ייאוש ומעודדים טרור, והן באופן עקיף, כשהם מסבכים את ישראל ואת מפקדי צה”ל בזירה הבינלאומית. יש לציין כי בעמדה זו מצדד רובם המכריע של בכירי מערכת הביטחון. הנייר בוחן מספר דרכים אפשריות לפתרון הבעיה, לאור יעדים כמו חיזוק אמון הציבור במוסדות הדמוקרטיים ושמירה על זכויות יסוד ובפרט ביטחון, ושיקול מעשי בדמות ישימות פוליטית. הפיתרונות הנבחנים הם הותרת המצב הקיים על כנו; טיפול הדרגתי בבעיה, הכולל שיתוף פעולה עם מכוני מחקר וארגוני חברה אזרחית לשינוי התודעה בנושא ולבלימת חקיקה אנטי-דמוקרטית; גיבוש והטמעה חינוכית, תקשורתית ופוליטית של נרטיב חלופי המדגיש את חשיבותם של שומרי הסף בגופים הביטחוניים ואת העובדה שפעילותם תורמת לביטחון ולא פוגעת בו; ולבסוף, נקיטה בצעדים מעשיים לחיזוק מערכת אכיפת החוק בגופי הביטחון. לאחר בחינת האופן שבו כל חלופה עונה על היעדים והשיקולים המעשיים שנקבעו, ממליץ הנייר על חיזוק מערכת אכיפת החוק בגופי הביטחון. בין היתר כולל פיתרון זה את העלאת דרגת הפצ”ר (פרקליט צבאי ראשי) מתת-אלוף לאלוף בעת מינויו, עיגון סמכויותיו והיקף יחידתו בחוק הפצ”ר (או בהסדר אחר) והטמעת נורמה שלפיה היועצים המשפטיים בגופי הביטחון הם חלק ממעגל קבלת ההחלטות והמלצתם מובאת בפני הדרג המדיני. בנוסף למשמעותם המעשית, נושאים צעדים אלו מסר הצהרתי שלפיו נציגי מערכת החוק הם חלק בלתי נפרד מגופי הביטחון והם בעלי חשיבות מכרעת להצלחתם ולשמירה על ביטחון המדינה ואזרחיה.[:]
    מדוע חל כרסום מכוון במעמד נציגי החוק במערכת הביטחון? מערכה על הישרדותו של שלטון החוק בעשור השני של שנות האלפיים חוותה מדינת ישראל מתקפה חסרת תקדים בעומקה ובהיקפה על שלטון החוק והמוסדות האמונים על שמירתו, מצד חלקים בהנהגה
    הגנה על מעמד נציגי החוק והמשפט במערכת הביטחון בהתאם לאופייה הכפול של הבעיה, מטרתה של המדיניות שתוצע בנייר זה היא בעלת שתי כנפיים: האחת במישור התודעתי ואילו השנייה במישור המעשי. במישור התודעתי, מטרת המדיניות היא להציע נרטיב חלופי לנרטיב האיום הקיומי: כזה המבהיר דווקא את ההלימה בין שמירה על כללי מוסר ועל שלטון החוק לבין זהותה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ואת העובדה שהדבר אינו מסכן את אזרחיה וחייליה, אלא להפך, שומר על ביטחונם. על נרטיב כזה לבסס בקרב הציבור הישראלי תפיסה ביטחונית הנשענת על ציות לכללי המשפט ולא נאבקת בהם. במישור המעשי, מטרתה היא לחזק את מעמדה של מערכת המשפט ובתוכה שומרי הסף בגופים הביטחוניים. זאת, במטרה לבלום חקיקה המקדמת פרקטיקות אנטי-דמוקרטיות בחסות טיעונים ביטחוניים. כיצד ייבחנו הדרכים לפתרון הבעיה מהם ההשקפה והנרטיב הביטחוניים שיתרמו להשבת אמון הציבור במוסדות הדמוקרטיים וישכנעו אותו ששמירה על עקרונות המוסר והחוק היא חיונית גם מבחינה ביטחונית? כיצד לוודא שהחלופה הנבחרת תממש את מטרת המדיניות? ובאילו קשיים ייתקל הניסיון לגייס תמיכה פוליטית לכל אחד מהמהלכים שייבחנו להלן? הפיתרונות האפשריים השונים לבעיה אשר יוצגו בהמשך ייבחנו הן לאור המידה שבה הם מקדמים את היעדים הנגזרים ממטרת המדיניות של נייר זה, והן לאור המידה שבה ניתן לבצע אותם בפועל. יעדים ושיקולים מעשיים שנבחרו כבעלי חשיבות גדולה יותר מהאחרים יופיעו ראשונים מבחינת סדר ההצגה. //יעדים אמון הציבור במוסדות הדמוקרטיים – היות שליבת הבעיה היא כרסום באמון הציבור במוסדות שלטון החוק במדינה, המדיניות שתיבחר חייבת לתרום להגברת אמון הציבור באותם מוסדות, בדגש על נציגי מערכת המשפט והחוק בגופי הביטחון. זכויות יסוד (ביטחון) – הבעיה שבה עוסק נייר המדיניות נוגעת באחת הנקודות הרגישות ביותר בציבוריות הישראלית, והיא הביטחון או תחושת הביטחון של הפרט. על המדיניות הנבחרת להבטיח כי זכות היסוד הן לביטחון והן לתחושת ביטחון אמנם איננה נפגעת.  אפקטיביות – המידה שבה כל פיתרון מממש כל אחד מרובדי מטרת המדיניות, התודעתי והמעשי. //שיקולים מעשיים ישימות פוליטית – עד כמה כל פיתרון ניתן לביצוע מבחינה פוליטית, לאור יחסי הכוחות בין קובעי המדיניות הצפויים להתנגד לו לבין אלו שניתן לגייס לתמיכה בו. בדיקה זו תיקח בחשבון את הרגישות הפוליטית של מעמדם של צה”ל והאתוס הביטחוני בישראל.
    משיתוף פעולה פוליטי-אזרחי ועד חיזוק מערכת אכיפת החוק בגופי הביטחון הדרכים לפתרון הבעיה המשך המדיניות הקיימת הכרסום במעמד שומרי הסף בגופים הביטחוניים בא לידי ביטוי בשלב זה בעיקר בהתבטאויות ציבוריות של פוליטיקאים, הזוכות להד בקרב חלקים בציבור הישראלי. התבטאויות אלה מכרסמות במעמדה של מערכת החוק בגופים אלה וממצבות את נציגיה כמגבילים את יכולתה של ישראל לשמור על ביטחונה. עם זאת, אין הדבר עולה עדיין בפגיעה ממשית בסמכויותיהם או במעמדם הרשמי. על כן, חלופה זו מציעה לשמר את המצב הקיים, כל עוד אין השלכות מעשיות לפגיעה במעמדה הציבורי של מערכת המשפט. החזרת האמון הציבורי בשלטון החוק באמצעות שיתוף פעולה פוליטי-אזרחי חלופה זו מציעה גישה “רכה” של מעבר הדרגתי מהמדיניות הקיימת למדיניות המתמקדת בהיבט התודעתי של הבעיה, כצעד ראשון לעיגון מעמדם של שומרי הסף במערכת הביטחון. עיקרה של החלופה הוא יצירת שיח ציבורי שבמרכזו טיעונים המפרקים את הנימוקים הביטחוניים לכאורה בעד צמצום רגולציה משפטנית על מערכת הביטחון. במסגרת זאת מוצע כי הממשלה תייצר שולחנות עגולים, רבי-שיח וכינוסים, בשיתוף ארגונים חוץ-ממשלתיים ומכוני מחקר, שמטרתם לחזק את האמון הציבורי במערכות שלטון החוק. מעבר מתודעת “שומרי סף” לתודעת “שומרים עליכם” גם חלופה זו מתמקדת במענה להיבט התודעתי של הבעיה. המתקפה הכללית על מערכת שלטון החוק מתמקדת בטענה ה”דמוקרטית” שלפיה, היות ששופטי בג”ץ אינם דרג נבחר, יש להגביל את סמכויותיהם או להכפיפם לפסקת התגברות. לעומת זאת, המתקפה נגד שומרי הסף במערכת הביטחון מנצלת את תודעת האיום הקיומי וממצבת אותם כמי שמגבילים את היכולת להילחם באיום זה, לעתים עד השתלחות בהם כאויבי העם. מתקפה זו נסמכת  על כך שהציבור אינו מזהה אותה כחלק מהמתקפה הכללית על שלטון החוק, ומאמץ אותה בחסות הפחד. החלופה כוללת את חשיפת ההקשר הסמוי של ההשתלחות בפצ”ר ובגורמים משפטיים אחרים במערכת הביטחון, כחלק ממגמת הכרסום הכללית במעמד שומרי הסף של הדמוקרטיה הישראלית. חשיפה זו תלווה בהדהוד עמדות אנשי ביטחון בכירים שסבורים שפרקטיקות המפרות זכויות אדם פוגעות בביטחון המדינה ולא להפך. בנוסף, תתמקד החלופה בחשיבות המעשית של שמירה על המשפט/הדין הבינלאומי, למשל בהדגשת תפקידן של ועדות חקירה פנימיות, כמנגנון המונע חקירות בבתי דין בינלאומיים. הטמעת נרטיב ציבורי זה יכולה להיעשות במערכת החינוך הפורמלית, בקמפיין תקשורתי ובעיקר בעידוד הדרג המדיני (ראש הממשלה, שר הביטחון ושר החינוך, לדוגמה) לשקפו בהתבטאויותיהם. חיזוק מערכת אכיפת החוק בגופי הביטחון תפקידה של חלופה זו הוא לתת מענה לשני היבטי הבעיה, התודעתי והמעשי. במסגרתה יומלץ על צעדים מעשיים שתכליתם הראשונית היא ביסוס מעמדם של שומרי הסף במערכת הביטחון והבעת אמון מלא מצד הממשלה בחיוניותם ותרומתם הקריטית להצלחת המערכת. על אף אופיים המעשי של צעדים אלה, רכיב משמעותי בהם הוא ההצהרה על מחויבותם של גופי הביטחון למערכת המשפט ולנציגיה בארגונים השונים. במסגרת צעדים אלו מומלץ לעגן את מעמדו של הפצ”ר בחוק שיפרט את סמכויותיו והיקף יחידתו, או בהסדר אחר. כמו כן מוצע לעגן את השתתפותם של יועצים משפטיים בארגוני הביטחון במעגל מקבלי ההחלטות, תוך חיוב כל ארגון להציג את עמדתם בפני מקבלי ההחלטות בדרג המדיני. בנוסף, מומלץ על שורה של צעדים הצהרתיים כמו העלאת דרגתו של הפצ”ר לאלוף, הפצה בקרב החיילים של מסמך המפרט את עקרונות המערכת המשפטית הצה”לית ואת ערכי צה”ל, ופרסום ציבורי של דו”ח הסוקר תיקים שנדונו בערכאות צבאיות ושתרמו לביסוס מעמדו של צה”ל בזירה הבינלאומית כגוף החוקר באופן מהימן אירועים המחייבים זאת. ניתוח הדרכים לפתרון הבעיה (ניתוח מפורט של הדרכים לפתרון הבעיה מופיע בטבלה שבנספח). //המשך המדיניות הקיימת הטעם המרכזי לבחינת חלופה זו הוא שעל אף המתקפות המובילות לכרסום במעמדם של נציגי מערכת המשפט בגופי הביטחון, בפועל מערכת המשפט בצבא ממשיכה לעת עתה לשמור על כוחה. יחד עם זאת, תהליכים עשויים להתרחש באיטיות, ופגיעה בפועל במעמדם של אלה עלולה לגרום לנזק עצום. יתר על כן, חלופה זו אינה אפקטיבית ביחס למטרתו של נייר זה, חיזוק מעמדם של נציגי החוק והמשפט במערכות הביטחוניות, ולכן היא נפסלת על הסף. //החזרת האמון הציבורי בשלטון החוק באמצעות שיתוף פעולה פוליטי-אזרחי היתרון המרכזי של חלופה זו נעוץ בישימותה הפוליטית הגבוהה, הודות לאופייה המתון. זאת, לעומת חלופות הכוללות הבעת עמדה נחרצת יותר נגד המתקפות על נציגי מערכת החוק בגופים הביטחוניים, והעלולות לעורר רתיעה בקרב נבחרי ציבור שיחששו להיתפס כמי שאינם שמים את ביטחון האזרחים בראש מעייניהם. חסרונה העיקרי טמון באפקטיביות הבינונית שלה, הנובעת מיכולתם המוגבלת של ארגוני חברה אזרחית להשפיע על תודעת הציבור, בעיקר כאשר אלה מזוהים פוליטית עם עמדות שאינן בקונצנזוס. //מעבר מתודעת “שומרי סף” לתודעת “שומרים עליכם” החלופה מתאפיינת בישימות פוליטית גבוהה שכן, אף על פי שהיא דורשת ממי שיאמצו אותה להציב בקדמת השיח החברתי והדיון הציבורי עמדה שאיננה פופולרית, היא אינה דורשת מהם לנקוט צעדים מרחיקי לכת העלולים לגבות מהם מחיר פוליטי. אולם בכך בדיוק טמון גם חסרונה העיקרי, מאחר שהתמקדותה בפן התודעתי נותנת מענה חלקי בלבד להיבט המעשי של הבעיה. לפיכך גם חלופה זו מתאפיינת באפקטיביות בינונית בלבד. //חיזוק מערכת אכיפת החוק בגופי הביטחון יתרונה המרכזי של חלופה זו טמון באפקטיביות הגבוהה שלה, במישור המעשי והתודעתי כאחד. ישימותו הפוליטית גבוהה אף היא, תחת ממשלת שמאל-מרכז עתידית ושרת או שר משפטים או ביטחון שיכירו בחשיבותה של מערכת החוק בגופים הביטחוניים. עם זאת, היא נמוכה יותר מאשר בפיתרונות המתמקדים רק בהיבט התודעתי של הבעיה. זאת, מאחר שעיסוקה של החלופה בהיבטים מעשיים ובעלי רגישות גבוהה של הסוגיה עלול לסמן ציבורית את מי שיוביל אותה כמי שמוכן להגביל את מרחב הפעולה של גופי הביטחון.
    מדוע חיזוק מערכת אכיפת החוק בגופי הביטחון הוא הפיתרון הטוב ביותר הערעור על הלגיטימיות של מעורבות נציגי מערכת החוק במערכת הביטחון מחריף בשנים האחרונות, והסוגיה מצויה במרכז הדיון הציבורי והפוליטי בישראל. לאור זאת, גובר החשש שההתקפות על שומרי הסף ילכו ויעצימו, ויביאו לכרסום במעמדה של מערכת המשפט הצה”לית וגורמי שלטון החוק בגופי הביטחון בכלל. לכן, לאחר בחינת הפיתרונות השונים לאור היעדים והשיקולים המעשיים שנקבעו, החלופה שעליה ממליץ הנייר היא זו שבמרכזה נקיטת צעדים מעשיים לחיזוק מערכת אכיפת החוק בגופי הביטחון. לצד זאת, מבקש הפיתרון המוצע לטפל גם בממד התודעתי של הבעיה, על ידי נקיטה בצעדים שהם גם בעלי משמעות הצהרתית. במסגרת זו מוצע לעגן בחוק או בהסדר אחר את מעמדו של הפצ”ר ואת סמכויותיו, בין היתר על ידי הענקת דרגת אלוף לפצ”ר בעת מינויו. כן מומלץ לעגן בהסדר את השתתפותם של היועצים המשפטיים בארגוני הביטחון בדיונים כחלק מתהליך קבלת ההחלטות, ואת חובת הארגונים להציג את המלצותיהם בפני מקבלי ההחלטות בדרג המדיני. צעד נוסף שעליו ממליצה החלופה הוא פרסום דו”ח שנתי מסכם של תיקים שנדונו בערכאות משפטיות צבאיות ושתרמו לביסוס מעמדו של צה”ל בזירה הבינלאומית כגוף החוקר באופן אמין וכן אירועים המחייבים זאת. בנוסף לכך, ממליצה החלופה להטמיע בקרב חיילים את ההכרה בחשיבותה של מערכת החוק לגופים הביטחוניים ואת המחויבות לה, על ידי הדרכות או באמצעות ביטויים הצהרתיים, כמו חלוקת פנקס לכל חייל ובו רוח צה”ל או עקרונות החוק והמשפט הרלוונטיים ללחימה. החלופה הנבחרת מתאפיינת באפקטיביות גבוהה. יתרונה המרכזי לעומת החלופות האחרות המפורטות במסמך זה טמון בעובדה שהיא מטפלת היטב בהיבט התודעתי של הבעיה, ולצד זאת נותנת את המענה הטוב ביותר גם להיבט המעשי שלה. על אף רגישותו של הנושא המטופל בה, ישימותה הפוליטית של החלופה גבוהה דיה, והצעדים המומלצים בה צפויים לחזק את אמון הציבור במערכת החוק במוסדות הביטחוניים, ולקבע את מעמדם של שומרי הסף במוסדות אלה. עם זאת, ישימותה הפוליטית של החלופה נמוכה יותר מזו של החלופות האחרות, בשל החשש שעשוי להיות לנבחרי ציבור לנקוט בצעדים מעשיים העלולים לגבות מהם מחיר פוליטי.
    נייר זה עסק במתקפה ההולכת וגוברת על שומרי הסף בגופים הביטחוניים, ובראשם הפרקליט הצבאי הראשי (הפצ”ר), והצביע על שני ממדים עיקריים של הבעיה: הממד התודעתי, שבו מתקפות אלה מקבעות נרטיב המציג את שומרי הסף כמי שמגבילים את גופי הביטחון ומקשים עליהם לעמוד במשימותיהם, ולעתים אף כאויבי האומה; והממד המעשי, שבו ניתן למצוא את ההשלכות של מתקפות אלה, למשל בדמות הצעות חקיקה אנטי-דמוקרטיות החוסות בצל טיעונים ביטחוניים. בנייר זוהו והוצגו מספר דרכים אפשריות לפתרון הבעיה, במטרה לחזק את מעמדם של שומרי הסף במערכת הביטחון. החלופות נבחנו לאור יעדים ושיקולים מעשיים שהוגדרו בפתח הנייר וביניהם ישימות פוליטית, חיזוק אמון הציבור במוסדות הדמוקרטיים והגנה על זכות היסוד לביטחון. הפיתרונות שנדונו הם שימור המצב הנוכחי, החזרת האמון הציבורי בשלטון החוק באמצעות שיתוף פעולה פוליטי-אזרחי, בניית והטמעת נרטיב חלופי שבמרכזו מעבר מתודעת “שומרי סף” לתודעת “שומרים עליכם” וחיזוק מערכת אכיפת החוק בגופי הביטחון על ידי שורה של צעדים מעשיים. לאחר ניתוח החלופות, ובהתאם לאופייה הדו-ממדי של הבעיה, ממליץ הנייר על הפיתרון המתמקד בצעדים מעשיים לחיזוק מעמד שומרי הסף במערכת הביטחון, שהם גם בעלי משמעות הצהרתית, הצפויה לתרום למימוש מטרת המדיניות גם בהיבט התודעתי. בין היתר, יכלול פיתרון זה את הצעדים הבאים:
    • העלאת דרגת הפצ”ר לדרגת אלוף מיד עם תחילת תפקידו, ולא כפי שנהוג בשנים האחרונות, שהפצ”ר מתחיל את תפקידו בדרגת תא”ל ומועלה לדרגת אלוף כעבור שלוש שנים. החזרת התקן לדרגת אלוף היא בעלת משמעות הצהרתית בדבר חשיבותו של הפצ”ר
    [:he][gallery columns="1" size="full" ids="1377,1378,1379,1380,1381,1382,1383,1384,1385"][:]
    פצ”ר (פרקליט צבאי ראשי) – הקצין העומד בראש הפרקליטות הצבאית. הוא ממונה על הטמעת שלטון החוק בצה”ל, ותפקידו לתת כלים למפקדי צה”ל לשם ביצוע משימותיהם בהצלחה ובהתאם לדין. הפצ”ר מתמנה על ידי שר הביטחון ואינו כפוף מקצועית לרמטכ”ל. שומר סף – כינוי לנושאי משרה שבתחום אחריותם הם מופקדים על מנהל תקין. עם בעלי התפקידים המהווים “שומרי סף” נמנים מבקר פנים, יועץ משפטי, רואה חשבון, חשב, וכיוצא באלה. במובן רחב יותר, נכללים בו גם אמצעי התקשורת (המכונים גם “כלב השמירה של הדמוקרטיה”) המתריעים על חריגה ממנהל תקין, בתי המשפט (ובפרט בית המשפט הגבוה לצדק) ועוד גופים המבקרים את פעולת הרשות המבצעת. מערכת אכיפת החוק – כלל הגופים האחראים על אכיפת שלטון החוק והסדר הציבורי בישראל: החל מהיועצים המשפטיים; דרך הרשות השופטת, האחראית על עשיית משפט צדק לשם אכיפת החוק; ועד למשטרה, האמונה על אכיפת החוק והסדר הציבורי. יועמ”ש ( היועץ המשפטי לממשלה) – עובד מדינה העומד בראש המערכת המשפטית של הרשות המבצעת ושל השירות המשפטי הציבורי בישראל. על פי הגדרתו הפשוטה, תפקידו הוא לייעץ לממשלה בעניינים משפטיים, לייעץ בהכנת תזכירי חוק של הממשלה ולייצג את רשויות המדינה בבתי המשפט. בית המשפט העליון – המוסד השיפוטי הגבוה ביותר של מדינת ישראל. תפקידיו העיקריים הם דיון בערעורים על פסיקות שניתנו בבית המשפט המחוזי, ודיון כבית המשפט הגבוה לצדק כערכאה ראשונה. חוק יסוד: השפיטה קובע כי פסיקת בית המשפט העליון יוצרת תקדים מחייב לכל בית משפט בישראל, זולת בית המשפט העליון עצמו. בבית המשפט העליון מכהנים חמישה עשר שופטים הנבחרים על ידי הוועדה לבחירת שופטים, ומשכנו בירושלים. בג”ץ (בית דין גבוה לצדק) – אחד מהתפקידים שאותם ממלא בית המשפט העליון במדינת ישראל. במסגרת זו דן בית המשפט בעתירות המוגשות נגד רשויות המדינה ונגד גופים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים במדינה. בסמכותו של בג”ץ לדון בכל עניין אשר הוא רואה צורך לתת בו סעד למען הצדק, ואשר אינו בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר. דיני הלחימה – מקבץ של חוקים הנוגעים להצדקות המקובלות למעורבות במלחמה ולאופן הלחימה המותר. בית הדין הפלילי הבינלאומי הפועל בהאג –  בית משפט בינלאומי היושב בעיר האג בהולנד ועוסק באחריותם הפלילית של יחידים לארבעה סוגי פשעים: פשעי השמדת עם, פשעים נגד האנושות, פשעי מלחמה ופשעי תוקפנות. לבית הדין סמכות לדון בעבירות בתנאי שהן עומדות בשלושה תנאים מצטברים: הן מצויות בסמכותו העניינית, הן בוצעו לאחר זמן הקמתו (1.7.2002) ומתקיים לגביהן לפחות אחד מהתנאים הבאים: הן בוצעו בשטח של אחת המדינות החברות בבית הדין, הן בוצעו על ידי אזרחים של אחת מהמדינות החברות בבית הדין, מדינה שאינה חברה בבית הדין הסכימה לעניין זה לשיפוטו או שמועצת הביטחון הפנתה את העניין לבית הדין. רוח צה”ל – הקוד האתי המהווה את תעודת הזהות הערכית של צה”ל, אשר לפי הצבא ראוי שתעמוד ביסוד הפעולות של כל חייל וחיילת במסגרתו, בשירות סדיר ובשירות מילואים. הקוד מונה עשרה ערכים: דבקות במשימה וחתירה לניצחון, אחריות, אמינות, דוגמה אישית, חיי אדם, טוהר הנשק, מקצועיות, משמעת, רעות ושליחות.
    אגרת הקמת צה”ל. אתר צה”ל.
    אודות הפרקליטות הצבאית. אתר צה”ל.
    אילון, עמי ושפרן גיטלמן, עידית. “מאבקה של הדמוקרטיה בטרור: מבט מישראל, מצע לדיון אסטרטגי”. המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2017.
    איציק, רונן. “עודף משפטנים וכיסים של ואקום פיקודי: כך השתלטה המשפטיזציה על צה”ל”. אתר ישראל היום,  20.11.2018.
    איתיאל, יואב ודולב, דניאל. “נשיאת העליון בעקבות מתקפת שר המשפטים: מחויבים לעשות את מלאכתנו ללא מורא”. וואלה, 30.10.2019.
    אסטרטגיית צה”ל. צבא ההגנה לישראל, לשכת הרמטכ”ל, אוגוסט 2015.
    אשכנזי, ביבי. “איילת שקד: ‘הציבור הישראלי נהפך לשבוי של בית המשפט העליון'”. TheMarker, 18.3.2019.
    “בין הפצ”ר לסינוואר, סדרת הכתבות של אור הלר וסמדר פלד: האם הפרקליטות הצבאית מונעת מחיילי צה”ל להילחם בטרור?”. החדשות 13.
    בן גוריון, דוד. יחוד ויעוד. מופיע בפרויקט בן יהודה.
    ברגר, יותם. “פסיקת בג”ץ שהשר אוחנה רמז שהובילה לרצח משפחת חטואל מעולם לא ניתנה”. הארץ, 13.6.2019.
    בריינר יהושע ווולף, פנחס. “אחרי הנאצות: צה”ל שוקל להציב שמירה על בית הפצ”ר”. וואלה, 3.11.2010.
    גורלי, משה. “מנדלבליט לשרה שקד: אין לך סמכות להתערב בתפקודה של דינה זילבר”. כלכליסט, 7.11.2018.
    גורלי, משה. “שקד נגד המשנה ליועמ”ש דינה זילבר: “שתצטרף למפלגה פוליטית””. כלכליסט, 6.11.2018.
    הוראות הפיקוד העליון של צה”ל , 15.3.1976.
    הראל, עמוס וכהן, גילי. “הפרקליט הצבאי הראשי: לא תשמעו ממני שצה”ל הוא הצבא המוסרי בעולם”. הארץ, 9.4.2015.
    זיתון, יואב, צימוקי, טובה וחי, שחר. “בנט: לוחמים פוחדים מהפצ”ר יותר מאשר מסינוואר; הרמטכ”ל: הוא חלק מעוצמת צה”ל”. ynet, 19.11.2018.
    “ח”כ מוטי יוגב: ‘צריך להרים כף D-9 על ביהמ”ש העליון'”. גלובס, 29.7.2015.
    כהן, עמיחי ומימרן, טל. “היועץ המשפטי לממשלה פרסם שתי הנחיות חדשות, המבהירות את הממשק בינו לבין הפרקליט הצבאי הראשי בעת מתן ייעוץ משפטי ובחקירות לאחר אירועים חריגים”. אתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 15.5.2015.
    כהנא, אילת. “צפו בדואט של בנט ושקד: ‘שלום בג”ץ, שלום צה”ל”. אתר ערוץ 20, 6.4.2019.
    ליבמן, לירון. “אסטרטגיית צה”ל והמערכה המשפטית“. lironsblawg , 28.8.2015.
    מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2018. המכון הישראלי לדמוקרטיה.
    מגנזי, אביאל. “היועמ”ש יוכל לשנות את החלטות הפצ”ר”. ynet, 16.4.2015.
    “מירי רגב על אזריה: ‘מעולם לא היה מצב שצה”ל הפקיר ככה חייל'”. מעריב אונליין, 9.5.2017.
    קרני, יובל. “נתניהו: בית המשפט אינו כל-יכול, נעביר חוקים שנפסלו בעבר“. ynet, 13.5.2019.
    רפאל, אורן. “ח”כ דיין: ‘יש להרוס בתי מחבלים – גם אם לא הצליחו לרצוח יהודים'”. אתר ערוץ 20, 23.7.2019.
    שמעוני, מור. “מחקר: הריסת בתי מחבלים לא מרתיעה ואף מעודדת פעולות טרור“. מעריב, 23.11.2015.
    “שפטל נגד הפצ”ר: בעבר באירועים כמו של אלאור אמר שאין מקום לחקירה“. אתר גלי צה”ל.
    “שרת המשפטים, ח”כ איילת שקד על סמכויות היועמ”ש”. אתר פורום קהלת, 11.10.2015.
    חזרה לרשימת המאמרים

    התוכן שלנו

    כנסים ואירועים

    תוכניות מנהיגות

    תלם

    מחקר ומדיניות