ניתוח השלכות כלכליות של הבידוד המדיני

בשנה האחרונה גברו הקולות הקוראים לבידוד מדיני ע ל ישראל, ואף ננקטו מהלכים רבים בשטח בניסיונות לקדם אותו. אולם בעוד שנתניהו טוען כי הבידוד הוא תוצאה של כשל בהסברה, של קמפיין אנטישמי או של ציניות פוליטית מצד מנהיגים במערב המנסים לקרוץ לציבור המוסלמי במדינותיהם – מדובר, למעשה, בתגובה ישירה למדיניות הישראלית.
מהלכי הסיפוח דה־פקטו, התארכות המלחמה בעזה עד לאחרונה, והצהרות שרים בכירים על שאיפת הגירוש וההתנחלות, מעבירים לעולם מסר לפיו ישראל חדלה לנהל מלחמת מגן צודקת שבסופה יימצא פתרון מדיני, אלא מעוניינת בנקמה שבסופה ימומש חזון משיחי. התוצאה היא הידרדרות מעמדה הביטחוני והמדיני של ישראל, והביטויים לכך רבים: מפגיעה ביחסים עם מדינות האזור, עבור בהסתבכות בהאג, ועד לכפיית הפסקת האש על ידי ארצות הברית. אולם יש לכך גם השלכות כלכליות – והן עלולות להתברר כחריפות במיוחד.
יש לברך אפוא על קיומו של הדיון בנושא, שכן הסכם הפסקת האש לא מבטיחה את סיום הבידוד המדיני וקץ הביקורת על ישראל. הבידוד המדיני שישראל נתונה בו, עלול להשפיע על כלכלת ישראל במספר היבטים. בסקירה זו נתמקד במרכזיים שבהם.

לקריאת הניתוח המלא >>