כושר שיפוט | כיצד להגן על מעמד הרשות השופטת בישראל

בנוסף לכך, היחלשות המערכת המשפטית עלולה לפגוע ביכולתה להמשיך להגן באופן אפקטיבי על זכויות היסוד של האזרחים. במישור התודעתי, הטענה שהחלה להופיע בשיח הציבורי והתקשורתי שטופח על ידי גורמים שמרניים היא שבית המשפט הוא מוסד אליטיסטי ומתנשא שאינו נבחר על ידי הציבור ועל כן אינו דמוקרטי, אלא להפך, הוא מגביל את יכולת הממשלה הנבחרת להוציא לפועל את מדיניותה. במישור המבני, ערעור האיזונים והבלמים בין שלוש הרשויות, לצד חולשתה של הכנסת ביחס לרשות המבצעת, יוצרים מצב שבו ניתן לערער את מעמדם וכוחם המוסדי של מערכת המשפט ככלל ושל בית המשפט העליון בפרט בקלות יחסית ועל פי רצונה של הממשלה. מטרתו של נייר מדיניות זה היא כפולה. מבחינה תודעתית, הוא מיועד להתוות דרך פעולה ליצירת שיח המבסס את מערכת המשפט ואת בית המשפט העליון כגופים דמוקרטיים, החיוניים לתפקודה התקין של הדמוקרטיה הישראלית על אף שאינם גופים נבחרים. מבחינה מבנית, מטרתו היא ליצור מערך איזונים שיקשה על פגיעה במערכת המשפט באופן המחזק רשות אחת על פני אחרת ושעלול להפר באופן בוטה את האיזון הנדרש בין הרשויות. כל זאת, תוך שמירה על יכולתן של הכנסת והממשלה לבצע רפורמות במערכת המשפט ולהביא לידי ביטוי את רצון הבוחרים. הנייר בוחן חלופות שונות לפתרון הבעיה: עצירת תהליך הפגיעה במעמד מערכת המשפט, מתוך הנחה שזהו תנאי מספיק לכך שהוא ישתקם מעצמו; יצירת קמפיין ציבורי וחינוכי כולל להשבת האמון במערכת המשפט; שימוש במסמכי ההסכמות הקואליציוניות על מנת לחייב את כל המפלגות החברות בקואליציה לחזק את מערכת המשפט ולמנוע מצב שבו חברי קואליציה חופשיים לתמוך בהצעות חוק או רפורמות המחלישות אותה; ושינוי תקנון הכנסת כך שיגביל את יכולתן של הממשלה והכנסת לפגוע באיזון בין שלוש רשויות השלטון. לאחר בחינת המידה שבה עומדים הפיתרונות השונים ביעדים של ממלכתיות, חיזוק אמון הציבור במערכת המשפט וביצור מעמד מערכת המשפט ובית המשפט העליון ובשיקול מעשי של ישימות פוליטית, ממליץ הנייר לבחור בפתרון עיגון האיזון בין שלוש הרשויות בתקנון הכנסת. במסגרת פיתרון זה מוצע לשנות את סעיף 75 ה’ לתקנון הכנסת, הקובע באילו נסיבות רשאית נשיאות הכנסת לפסול הצעת חוק, כך שתוכל לפסול הצעת חוק הפוגעת באיזונים ובבלמים בין שלוש הרשויות מלהגיע להצבעה במליאת הכנסת. פיתרון זה נבחר משום שמדובר בשינוי תקנוני המגן מבנית על האיזונים והבלמים בין שלוש הרשויות ומקשה על חקיקה רגילה להפר את יחסי הכוחות ביניהן; אך עם זאת מותיר פתח לממשלה ולכנסת לבצע רפורמות במערכת המשפט ובסמכויות בית המשפט העליון כל עוד האיזונים בין שלוש הרשויות נשמרים.

נייר מדיניות זה נכתב לאחר עשור שבו מעמדם של מערכת המשפט בכלל ובית המשפט העליון בפרט עורער על ידי גורמים פוליטיים שמרניים, חלקם חברי ממשלה, באופן שאם יימשך עלול למנוע מהרשות השופטת למלא את תפקידה הדמוקרטי. יש לציין כי מערכת האיזונים והבלמים של הדמוקרטיה הישראלית פגומה מיסודה. הכנסת – הרשות המחוקקת, חסרה כלים יעילים שיאפשרו לה לפקח על הממשלה – הרשות המבצעת. זאת מכיוון שהרוב האוטומטי בה תמיד יהיה שייך לקואליציה. בעידן שבו משמעת קואליציונית היא ככלל זו שמאפשרת את המשך קיומה ויציבותה של הקואליציה, כמעט שאין לאופוזיציה אפשרות ליצור רוב בכנסת כנגד עמדת הממשלה. בשל כך, הגוף היחיד המסוגל לפקח ביעילות על הממשלה בישראל הוא בית המשפט העליון, ומכאן חשיבותו. תהליך הדה-לגיטימציה וההחלשה של מערכת המשפט יצר שתי בעיות מרכזיות. הבעיה הראשונה היא תודעתית, ונובעת מכך שקמפיין בניצוחם של גורמים פוליטיים שמרניים תקף את מערכת המשפט ובראש ובראשונה את בית המשפט העליון, ושכנע חלק נרחב מהציבור הישראלי בכך שבית המשפט אינו דמוקרטי מכיוון שאינו נבחר. נרטיב זה אף מסגר את בית המשפט כזירה ליברלית אליטיסטית ומנותקת מהעם אשר מגבילה את השלטון הנבחר ופוגעת במשילות. הבעיה השנייה היא מבנית, ונובעת מכך שאין באמת מערכת חוקית המגנה על מעמד בית המשפט ועל האיזון בין הרשויות מפני ממשלה אנטי-ממלכתית המנסה להחליש את יכולת הפיקוח עליה. נייר זה ביקש להתמודד עם בעיות אלו דרך ביצור כוחה וחיזוק מעמדה של הרשות השופטת, מבלי להחליש את שתי הרשויות האחרות ובאופן שיאפשר להן לערוך שינויים בתחום כל עוד האיזון בין הרשויות נשמר ומתקיים פיקוח כלשהו על הממשלה. לשם כך נבחנו בו פיתרונות אפשריים שונים: קמפיין תקשורתי וחינוכי לחיזוק ההכרה הציבורית בחשיבותו ותפקידו הדמוקרטי של בית המשפט; עיגון מעמדו של בית המשפט בהסכמים הקואליציוניים ובמסמך היסוד של מדיניות הממשלה; והבטחת האיזון ביחסים בין הרשויות על ידי שינוי תקנון הכנסת, כך שנשיאות הכנסת תוכל לפסול הצעות חוק הפוגעות באופן מהותי באיזונים ובבלמים שבין שלוש רשויות השלטון בישראל. לאחר שקילת היתרונות והחסרונות של כל חלופה לאור מידת עמידתה ביעדים של חיזוק אמון הציבור במערכת המשפט, ביצור מעמדה וממלכתיות, ובשיקול מעשי של ישימות פוליטית, הומלץ בנייר על הבטחת האיזון ביחסים בין שלוש הרשויות באמצעות שינוי תקנון הכנסת. יש לקוות שיישום המדיניות המוצעת כאן יתרום לשמירת יציבותה של המערכת הדמוקרטית בישראל, התלויה בין היתר ביחסים בריאים ומאוזנים בין שלוש הרשויות ובעיקר בין הממשלה לבין הרשות השופטת. זאת, באופן שיאפשר למערכת הפוליטית לבצע רפורמות במערכת המשפט בשעת הצורך מצד אחד, ויבטיח את יכולתה של הרשות השופטת לפקח על הממשלה מצד שני, כשני היבטים משלימים החיוניים לתפקודה התקין של הדמוקרטיה הישראלית.

כושר-שיפוט-מיכל-סלע