מחקרי מדיניות | 01.05.22
![[:he]המדד החברתי-כלכלי 2022 | מה הישראלים חושבים על חברה וכלכלה?[:]](https://berl.org.il/wp-content/uploads/2022/05/סקר.png)
המדד החברתי-כלכלי 2022 | מה הישראלים חושבים על חברה וכלכלה?
כמה כסף יושקע בשירותים לאזרחים ובאילו שירותים? מה יהיה גובה שכר המינימום? האם צריך להגדיל את המיסוי על
הון והכנסה גבוהה? האם צריך שתהיה בישראל חופשת לידה לאבות? שאלות מהסוג הזה מעצבות את החיים שלנו פה,
ולמרות זאת, הן נוטות להידחק לשולי השיח הציבורי. מבחינה תקשורתית, הן שמורות בדרך כלל לעיתונות הכלכלית.
מבחינה פוליטית, הן נחשבות לרוב לשאלות מקצועיות שההכרעה בהן שמורה למומחים, זאת על אף שהן ניצבות בלב
המחלוקת הרעיונית בין שמאל לימין ונוגעות בחלוקת המשאבים בחברה, שהיא מהותה של הפוליטיקה. המדד החברתי-
כלכלי של קרן ברל כצנלסון שם את הסוגיות האלה במרכז ושואל – מה הישראלים חושבים בנושאי חברה וכלכלה?
בשנים האחרונות אנחנו חוזים במאמצים גוברים של קרנות, מכוני מחקר ופוליטיקאים מהימין לייבא לתוך השיח הציבורי בישראל תפיסות של ימין כלכלי קיצוני הלקוחות הישר ממצעה של המפלגה הרפובליקנית האמריקאית. תפיסות אלו לא רק זרות לרעיונות ולערכים עליהם נוסדה ולאורם התפתחה מדינת ישראל, הן גם מנוגדות להעדפות של הישראלים. המדד החברתי-כלכלי מראה שלמרות המאמצים מימין, הישראלים עדיין תומכים – ובענק – במדיניות סוציאל-דמוקרטית הכוללת הגדלת ההשקעה באזרחים, חיזוק העבודה המאורגנת, צמצום אי שוויון באמצעות מיסוי על ההון וסולידריות חברתית. המדד חושף פער נוסף – זה שבין עמדות הציבור לבין המדיניות שמובלת בימים אלה על ידי שר האוצר ובכירי האוצר, בניגוד חד למגמות עולמיות ולהמלצות אפילו של המיינסטרים הכלכלי. בזמן שבאוצר מדברים על קיצוץ רוחבי, רוב הציבור מעיד שיתמוך בהגדלת ההשקעה בשירותים ובתשתיות, אפילו במחיר של העלאת מסים מסוימת. בזמן שהמערכת הפוליטית דנה בעלייה מזערית בשכר המינימום שהולך ונשחק, רוב מוחץ של הציבור חושב שאי אפשר להתקיים משכר המינימום הנוכחי ושצריך להעלות אותו לרמה של 40 ₪ בשעה. ובזמן שעובדות ועובדי השירותים החברתיים קורסים מהעומס, ומסתכלים על הפער העצום שנפער בין השכר ותנאי העבודה שלהם לבין השכר והתנאים במגזר ההייטק – הציבור הישראלי מעיד שהמקצועות שהוא מעריך יותר מכל הם דווקא הרופאים והרופאות, המורות, האחיות והעובדות הסוציאליות, ושהגיע הזמן לתת למי שעובד בהם מעמד מועדף גם אם זה כרוך בעלות תקציבית גבוהה. הממצאים שלנו מראים שמצביעי כל המפלגות תומכים בשיעורים גבוהים במדיניות חברתית כלכלית מרחיבה, ושהתמיכה גבוהה במיוחד בקרב מצביעי מפלגות המרכז והשמאל. בכך, הוא נותן רוח גבית לנציגי המפלגות הללו להשתמש בכוח שהציבור נתן להם, ולהיאבק מתוך הממשלה על שינוי המדיניות לטובת הגדלת ההשקעה באזרחים. המדד מבוסס על מחקר שבוצע עבור קרן ברל כצנלסון על ידי מכון הייעוץ והמחקר ”מדגם“, בקרב 503 נשאלים המהווים 1 הוא מבוסס על שאלון עמדות מקיף בנושאי חברה וכלכלה, ועיקרי מדגם ארצי מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל. הממצאים מובאים בחוברת שלפניכם.
בשנים האחרונות אנחנו חוזים במאמצים גוברים של קרנות, מכוני מחקר ופוליטיקאים מהימין לייבא לתוך השיח הציבורי בישראל תפיסות של ימין כלכלי קיצוני הלקוחות הישר ממצעה של המפלגה הרפובליקנית האמריקאית. תפיסות אלו לא רק זרות לרעיונות ולערכים עליהם נוסדה ולאורם התפתחה מדינת ישראל, הן גם מנוגדות להעדפות של הישראלים. המדד החברתי-כלכלי מראה שלמרות המאמצים מימין, הישראלים עדיין תומכים – ובענק – במדיניות סוציאל-דמוקרטית הכוללת הגדלת ההשקעה באזרחים, חיזוק העבודה המאורגנת, צמצום אי שוויון באמצעות מיסוי על ההון וסולידריות חברתית. המדד חושף פער נוסף – זה שבין עמדות הציבור לבין המדיניות שמובלת בימים אלה על ידי שר האוצר ובכירי האוצר, בניגוד חד למגמות עולמיות ולהמלצות אפילו של המיינסטרים הכלכלי. בזמן שבאוצר מדברים על קיצוץ רוחבי, רוב הציבור מעיד שיתמוך בהגדלת ההשקעה בשירותים ובתשתיות, אפילו במחיר של העלאת מסים מסוימת. בזמן שהמערכת הפוליטית דנה בעלייה מזערית בשכר המינימום שהולך ונשחק, רוב מוחץ של הציבור חושב שאי אפשר להתקיים משכר המינימום הנוכחי ושצריך להעלות אותו לרמה של 40 ₪ בשעה. ובזמן שעובדות ועובדי השירותים החברתיים קורסים מהעומס, ומסתכלים על הפער העצום שנפער בין השכר ותנאי העבודה שלהם לבין השכר והתנאים במגזר ההייטק – הציבור הישראלי מעיד שהמקצועות שהוא מעריך יותר מכל הם דווקא הרופאים והרופאות, המורות, האחיות והעובדות הסוציאליות, ושהגיע הזמן לתת למי שעובד בהם מעמד מועדף גם אם זה כרוך בעלות תקציבית גבוהה. הממצאים שלנו מראים שמצביעי כל המפלגות תומכים בשיעורים גבוהים במדיניות חברתית כלכלית מרחיבה, ושהתמיכה גבוהה במיוחד בקרב מצביעי מפלגות המרכז והשמאל. בכך, הוא נותן רוח גבית לנציגי המפלגות הללו להשתמש בכוח שהציבור נתן להם, ולהיאבק מתוך הממשלה על שינוי המדיניות לטובת הגדלת ההשקעה באזרחים. המדד מבוסס על מחקר שבוצע עבור קרן ברל כצנלסון על ידי מכון הייעוץ והמחקר ”מדגם“, בקרב 503 נשאלים המהווים 1 הוא מבוסס על שאלון עמדות מקיף בנושאי חברה וכלכלה, ועיקרי מדגם ארצי מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל. הממצאים מובאים בחוברת שלפניכם.
