בין עבודה למשפחה | כיצד להקל על העומס הרגשי והכלכלי של הורים עובדים בישראל

הקדמה

[:he][embed]https://www.youtube.com/watch?v=sRT0O1mLHF4[/embed] העומס הרב שמוטל על הורים עובדים גובה לא רק מחירים אישיים, אלא גם חברתיים. הקונפליקט בין הבית לבין שוק העבודה הוא אחד המחוללים העיקריים של אי-השוויון המגדרי במשק. נשים נדרשות במקרים רבים להכפיף את תפקידן בשוק העבודה בשכר לטובת תפקידן כאימהות וכעקרות בית, ולוותר לשם כך על שכר והזדמנויות תעסוקתיות. גם גברים משלמים מחירים גבוהים על המצב הקיים, כאשר יותר ויותר אבות ובני זוג מעידים על כך שהיו מעוניינים לבלות זמן רב יותר עם משפחותיהם, אך הנורמות הנוכחיות בשוק העבודה אינן מאפשרות זאת. בנוסף להשלכות המגדריות, לחץ ועבודת-יתר משפיעים לרעה על בריאות העובדים/ות, גורמים לשחיקתם ולתחלופה גבוהה שלהם, פוגעים בפריון העבודה ומגבילים את יכולתם של יחידים לתרום לחברה בזמנם הפנוי.[:]

על הנייר

בניסיון לפשט את הבעיה וכדי להצליח להעמיד הצעות לפיתרון קונקרטי, הנייר שלפניכם מצביע על שלושה תחומים מרכזיים המרכיבים אותה: עומס העבודה, חוסר ההתאמה בין שוק העבודה לבין שעות הפעילות וימי החופש במסגרות החינוך וההוצאות הפרטיות של הורים על גידול ילדים. הנייר מציג הצעות לשינוי מדיניות בכל אחד משלושת התחומים הללו, כאשר היתרונות והחסרונות של כל הצעה מנותחים בנפרד, באופן שמאפשר לנסח בסופו של דבר תכנית מדיניות אחת כוללת, אפקטיבית וארוכת טווח.

1. במטרה להביא להפחתה בעומס העבודה, מוצע לפעול לצמצום שעות העבודה במשק, לשינוי הנורמות החברתיות שמקדשות שעות עבודה מרובות וזמינות לעבודה בכל שעה, להחלשת התמריץ להעסיק עובדים בשעות נוספות ולהגברת האכיפה של חוק שעות עבודה ומנוחה.
2. במטרה להביא להתאמה טובה יותר בין שוק העבודה לשעות וימי הפעילות של מסגרות החינוך, מוצע להוסיף להורים לילדים קטנים ימי חופשה מעבר לקבוע בחוק כיום, להאריך את שעות הפעילות של מסגרות החינוך ולכלול בתוכן תכני העשרה שיחליפו את הצורך בחוגים פרטיים.
3. במטרה להקל על העומס הכלכלי, מוצע להרחיב את אחריות המדינה במימון ובאספקת שירותי החינוך והטיפול לגיל הרך, ובתוך כך המסגרות לגילי לידה עד שלוש, מסגרות ההשלמה למערכת החינוך (צהרונים) והטיפול בילדים במהלך החופש הגדול.

המלצות

ההמלצה הראשונה מאופיינת בעלות נמוכה ביחס לאחרות, בישימות גבוהה ובפוטנציאל להשפעות חיצוניות חיוביות. בשל כך, ובשל היותה תנאי להגדלת האפקטיביות של ההמלצות האחרות בהמשך, מומלץ לאמץ אותה כצעד ראשון. כצעד שני, מומלץ לאמץ את ההצעה השנייה, ורק לאחריה – בשלב האחרון – את ההמלצה להפחתת העומס הכלכלי, אשר מלאימה הלכה למעשה את שירותי החינוך והטיפול לגיל הרך ודורשת הוצאות תקציביות נרחבות והקמת תשתיות משמעותיות. בסיכומו של נייר המדיניות המלא מובאת תכנית פעולה קונקרטית ליישום שלוש ההמלצות בתוך חמש שנים. אימוץ התכנית יקל משמעותית על הנטל הרגשי והכלכלי שחווים הורים לילדים צעירים, ישפר את איכות החיים בקרב כלל האוכלוסייה ויגדיל באופן ניכר את השוויון המגדרי ואת השוויון החברתי הכולל בישראל.