להצטרפות לניוזלטר

    שדות המסומנים בכוכבית חובה

    מחקרי מדיניות | 04.04.23

    # כלכלה # כלכלה וחברה # רווחה

    # כלכלה # כלכלה וחברה # רווחה

    [:he]ניכור חוץ | משבר העובדים הלא מוכרים במסגרות הרווחה והדרכים לפתרונו[:]

    ניכור חוץ | משבר העובדים הלא מוכרים במסגרות הרווחה והדרכים לפתרונו

    כתיבה:

    אביעד הומינר רוזנבלום

    אביעד הומינר רוזנבלום

    תוכן עניינים

    תקציר

    כ-33,000 ישראלים מתגוררים במסגרות החוץ-ביתיות של משרד הרווחה. מדובר בנוער בסיכון, אנשים עם מוגבלויות, קשישים ואחרים, כמעט כולם מהאוכלוסיות המוחלשות ביותר בישראל. רובם מתגוררים במסגרות שהמדינה העבירה למיקור חוץ, ומופעלות כיום על ידי עמותות ועסקים פרטיים. כמעט שני שליש מהעובדות והעובדים באותן מסגרות הם "עובדים לא פרופסיונליים": מדריכים, מטפלות ועובדים נוספים, שלא הוכשרו בתור עובדות סוציאליות, רופאות וכיו"ב. עובדים אלו סובלים ממספר בעיות ייחודיות:

    • הם משתכרים שכר נמוך שאינו עולה בהרבה על שכר המינימום
    • הם לא זוכים להכשרה, הדרכה וליווי הולמים
    • בניגוד למרבית עובדי המגזר הציבורי, רוב עובדי המסגרות החוץ-ביתיות אינם מועסקים במסגרת הסכם קיבוצי
    • משרד הרווחה אינו מכיר באחריותו למקצועיותם ולתנאי עבודתם
    בעיות אלו, אשר מוצגות בפירוט בנייר זה, מביאות לשחיקה מהירה וקצב תחלופה גבוה מאוד (של כשנה וחצי בממוצע לעובד) ולשחיקה משמעותית בקרב העובדים הלא פרופסיונליים. אלו גורמים לפגיעה בעובדים ובעבודתם, ומשכך, גם לפגיעה ברווחתם של דיירי המסגרות. מצב זה איננו מחויב המציאות. במקצועות דומים ברחבי העולם, כמו גם במקצועות אחרים בישראל, קיימת התייחסות שונה מצד המדינה לעובדי שירותים חברתיים העובדים במיקור חוץ. כדי לפתור את אותן בעיות, אנו ממליצים על מספר צעדי מדיניות:
    • איסוף שיטתי על ידי משרד הרווחה של מידע על כלל העובדים במסגרות החוץ-ביתיות ובחינה אמיתית של מצבם התעסוקתי והמקצועי
    • חידוש ופיתוח מערך ההכשרות של משרד הרווחה והגדרתו כמצוי באחריות המשרד
    • שינוי תנאי המכרזים להפעלת המסגרות החוץ-ביתיות, כך שיתייחסו בפירוט להכשרתם ותנאי עבודתם של המדריכים והמטפלים
    • קביעה בחקיקה כי הסכמים קיבוציים יישארו בתוקף גם בעת חילופי מפעיל
    • התמקצעות (פרופסיונליזציה) של תחומי ההדרכה והטיפול, כך שתיקבע עבורם הכשרה מחייבת שתביא בהמשך גם לשיפור בתנאי העסקתם של העובדים בהם
    • הגעה להסכם קיבוצי בתחומי ההדרכה והטיפול
    יישום הצעדים האלה יגרום לשיפור מיידי במצבם ויכולותיהם המקצועיות של העובדים, וממילא גם לשיפור משמעותי ברווחתם של הדיירים במסגרות החוץ-ביתיות.

    רקע | מסגרות רווחה חוץ-ביתיות בישראל – תמונת מצב

    מסגרות חוץ-ביתיות במיקור חוץ שמפעיל משרד הרווחה כ-33,000 ישראלים מתגוררים במסגרות החוץ-ביתיות שמפעיל משרד הרווחה.

    מה הבעיה

    הכשרה ותנאים לקויים של עובדי המסגרות החוץ-ביתיות פוגעים ברווחת דייריהן

    מרכזיותם של העובדים הלא פרופסיונליים במסגרות הרווחה הופכת אותם לגורם המשפיע ביותר על שלומם ורווחתם של המתגוררים באותן מסגרות. עובדים אלו סובלים מהיעדר הכשרה, הדרכה וליווי ומשתכרים שכר נמוך ביותר. תנאים אלו מובילים למחסור חמור בכוח אדם באותן מסגרות, ולכך שכוח האדם הקיים מלווה אוכלוסיות מורכבות מאוד במצבים מורכבים מאוד, מבלי שיש לו את הכלים הנכונים להתמודדות איתם. התוצאה הכמעט בלתי נמנעת של מצב זה היא שהדיירים מקבלים מענה לא הולם לצרכיהם, אשר פוגע ברווחתם. במקרים מסוימים הם אף סובלים מיחס פוגעני, הכולל הזנחות והתעללויות מסוגים שונים, אשר מוזכרים מפעם לפעם בתקשורת. זאת, מעבר לפגיעה בתנאי העבודה ובזכויותיהם הבסיסיות של העובדים עצמם. בפרק זה יוצגו בפירוט בעיות אלה, על השלכותיהן הקשות.

    פרופסיה והתאגדות

    מקצועם של העובדים המוכרים בשירותים החברתיים בישראל – אלה העובדים במקצועות כמו עבודה סוציאלית ומקצועות הבריאות השונים – מוגדר כ"פרופסיה. מושג הפרופסיה הוא מושג מורכב, אך מקובל להגדיר מקצוע כלשהו כפרופסיה כאשר מדובר בתחום עיסוק ייחודי, המבוסס על גוף ידע תיאורטי ועל מקבץ של מיומנויות תואמות, שנרכשות בלימודים ובהכשרה ייחודית, ושמחייב הסמכה רשמית. כמו כן, לפרופסיות יש בדרך כלל קוד אתי, והעובדים בהן מאוגדים באיגוד מקצועי.

    מה צריך לעשות

    התמקצעות מערך המדריכים והמטפלים במסגרות החוץ-ביתיות

    בטווח הקצר:
    • איסוף שיטתי של מידע לגבי כלל העובדים במסגרות החוץ-ביתיות
    הפעולה הראשונית והפשוטה ביותר שעל משרד הרווחה לעשות, היא איסוף מידע שיטתי ונרחב ככל הניתן על העובדות והעובדים במסגרות החוץ-ביתיות. איסוף מידע לגבי מספרם, הכשרתם, ניסיונם, משך העסקתם, שכרם וכיו"ב של העובדים, על ידי שליחת דרישת דיווח שנתית למפעילים, ואף הכנסת הנושא כרכיב בתוך המכרזים, יאפשר להבין את ממדי התופעות שתוארו לעיל ואת פרטיהן המדויקים, וכך להביא למדיניות מושכלת יותר הבנויה על מידע מוצק.  
    • חידוש ופיתוח מערך ההכשרות של משרד הרווחה ו'ישור קו' לכל העובדים במסגרות בתחום ההכשרה
    בעבר, כשמסגרות הרווחה ברובן המוחלט הופעלו ישירות על ידי משרד הרווחה, היה המשרד גם זה שהעביר הכשרות לעובדים. כיום מקיים בית הספר המרכזי להכשרת עובדים לשירותי הרווחה (שמופעל גם הוא במיקור חוץ חלקי) הכשרות והדרכות שונות למדריכים ומטפלים, אך אלה מעטות, קצרות ברובן ואינן מחייבות. יש לקבוע שהאחריות להכשרה והדרכה של צוותי המסגרות כולם, מוטלת על משרד הרווחה. בהמשך לכך, יש לקבוע הכשרה בסיסית הנדרשת מכל מדריך ומטפל במסגרות החוץ-ביתיות שמפעיל משרד הרווחה, ולהעבירה ישירות לכלל המדריכים והמטפלים בזמנים קבועים בשנה. כמו כן, יש לכתוב תכנית הדרכה שנתית מפורטת, שהשתתפות בה תהיה חובה למדריכים ולמטפלים השונים.   בטווח הבינוני:  
    1. שינוי תנאי מכרזי הרכש החברתי ולקיחת אחריות מחודשת על תנאי העבודה של העובדים במסגרות במיקור החוץ
    בשנת 2014 החלה הממשלה בתהליך שיפור השירותים החברתיים הניתנים במיקור חוץ (רכש חברתי). במסגרת ההליך הוקם אגף העוסק בנושא במשרד ראש הממשלה, נכתבו מדריכים בתחום, והוחל בכתיבת מכרזים חדשים לרכש חברתי שיכללו מדדי תוצאה איכותיים. יחד עם זאת, בשל סיבות שונות (הקשורות גם לכך שהוצאת השירותים החברתיים למיקור חוץ נקבעה מראש בעיקר כדי להסיר מהמדינה אחריות לעובדים), במדריך הממשלתי ובתכניות העבודה השונות כמעט שלא מושם דגש על עובדי המסגרות עצמם, על תנאי עבודתם, הכשרתם וכיו"ב. הטמעת התייחסות רצינית לכוח האדם במסגרות, להכשרתו, לתנאי עבודתו, לניסיונו ולשביעות רצונו, בתוך תהליכי הרכש החברתי –  בתחילה במתודולוגיה המגובשת על ידי משרד ראש הממשלה ובהמשך במשרדים החברתיים השונים – יכולה להתחיל ליצור שינוי משמעותי בנושא. כך, לדוגמה, המידה שבה הצליח המעסיק לשמר את העובדים במקום העבודה, שביעות רצונם, התקדמותם, שמירה על זכויותיהם ואפילו גובה שכרם, יכולים להוות קריטריונים לבחירת מפעילי מסגרות ולהערכתם השוטפת.   בנוסף, דרושה הבהרה של היועץ המשפטי לממשלה, שתגדיר את המותר והאסור בהתערבות ביחסי העבודה של העובדים במסגרות במיקור חוץ, ותאפשר למשרדי הממשלה טווח פעולה רחב יותר בעיסוק בנושא זה. ייתכן כי תידרש חקיקה, בדומה לזו שנעשתה בחוק הגברת האכיפה משנת 2011 שהטיל על מזמין השירות – ותהיה זו המדינה או גורם אחר – אחריות על שמירת תנאי העבודה המינימליים של עובדים כפי שנקבעו בחוק. מאז חקיקתה החוק שונו המכרזים של המדינה לאספקת שירותים במיקור חוץ, וכיום היא דורשת מהמפעילים לשמור על זכויות עובדיהם על פי החוק וההסכמים הקיבוציים הרלוונטיים, ובאופן עקרוני גם מפקחת על הנושא. אך ההתערבות המינימלית הזו אינה מספיקה, ויש צורך בהיתר או בחיוב להתערבות נרחבת יותר.

    מקורות

    Butler, Linda S; Little, Liza; Grimard, Andre R. (2009). Research Challenges: Implementing Standardized Outcome Measures in a Decentralized, Community-based Residential Treatment Program.  Child & Youth Care Forum. Charlene Harrington; David Zimmerman; Sarita L. Karon; James Robinson; Patricia Beutel. (2000). Nursing Home Staffing and Its Relationship to Deficiencies. The Journals of Gerontology. Doran, Neal; Hohman, Melinda; Koutsenok, Igor. (2011) Linking Basic and Advanced Freidson, H.E. (1994) Professionalism reborn: Theory, prophecy and policy. London: Policy Press. Freudenberger, Herbert J. (1974). Staff burnout. Journal of Social Issues. Motivational Interviewing Training Outcomes for Juvenile Correctional Staff in California, Journal of Psychoactive Drugs. Goldson, Barry. (2005). Child Imprisonment: A Case for Abolition. Youth Justice. Joshua M Wiener; Marie R Squillace; Wayne L Anderson; Galina Khatutsky. (2009) Why do they stay? Job tenure among certified nursing assistants in nursing homes. Gerontologist. Leiter, Michael; Maslach, Christina. (2004). Areas of work life: Areas of Worklife: A Structured Approach to Organizational Predictors of Job Burnout, Research in Occupational Stress and Well Being. Spector William D, Takada Hitomi Adrianna. (1991). Characteristics of nursing homes that affect resident outcomes. J Aging Health. Terry M. Baltz, MS, Joseph G. Turner, PhD, (1977), Development and Analysis of a Nursing Home Aide Screening Device, The Gerontologist.   אטקס, חגי; אלמוג, גיא. (2021). התאגדות עובדים בישראל בשנים 2014–2018, בנק ישראל. בנימני, אורלי; וילר, מרטין. (2014). תנאי העסקה ברכש שירותים חברתיים בישראל: מרווחה תעסוקתית לחוזיות תעסוקתית. האוניברסיטה העברית בירושלים. בר לב, ליטל; ריבקין, דורי. (2016). הסמכת מטפלים באנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית במסגרות הדיור החוץ-ביתי: מחקר הערכה. מכון  ברוקדייל.   וילר, מרטין. (2020). מחיר ההפרטה: שחיקה ותחלופה בשירותים החברתיים בישראל. אוניברסיטת בן גוריון בישראל. כורזים, מלכה; ניר, שירי. (2015). תחלופת מדריכים חינוכיים במסגרות חוץ-ביתיות  של רשות חסות הנוער: מאפיינים וסיבות. מכון ברוקדייל. מנדלקרן, רונן; שרמן, אריק. (2015). הפרטה של שירותים חברתיים באמצעות מיקור חוץ. בתוך: מדיניות ההפרטה בישראל: אחריות המדינה והגבולות בין הציבורי לפרטי; ון ליר, הקיבוץ המאוחד. פז-פוקס, אמיר. (2015). עובדים בעידן של הפרטה. בתוך מדיניות ההפרטה בישראל: אחריות המדינה והגבולות בין הציבורי לפרטי; ון ליר, הקיבוץ המאוחד. פז-פוקס, אמיר; שלוסברג, ענבל. (2012). מה שומר על השומרות? עובדים סוציאליים בעידן של הפרטה. בטחון סוציאלי. קורן, דוד. (2013). ההכשרה להוראה כמקצוע פרופסיונלי, עיון מחודש בעקבות חובת ההתמחות. מים מדליו, 25–26 (למדים מההגדות), תשע"ד-תשע"ה. שרר, משה. (1989). התמקצעות עובדי קידום נוער בישראל, הצלחות ומימושן. חברה ורווחה, ט' (3).  

    חזרה לרשימת המאמרים

    כ-33,000 ישראלים מתגוררים במסגרות החוץ-ביתיות של משרד הרווחה. מדובר בנוער בסיכון, אנשים עם מוגבלויות, קשישים ואחרים, כמעט כולם מהאוכלוסיות המוחלשות ביותר בישראל. רובם מתגוררים במסגרות שהמדינה העבירה למיקור חוץ, ומופעלות כיום על ידי עמותות ועסקים פרטיים. כמעט שני שליש מהעובדות והעובדים באותן מסגרות הם "עובדים לא פרופסיונליים": מדריכים, מטפלות ועובדים נוספים, שלא הוכשרו בתור עובדות סוציאליות, רופאות וכיו"ב. עובדים אלו סובלים ממספר בעיות ייחודיות:
    • הם משתכרים שכר נמוך שאינו עולה בהרבה על שכר המינימום
    • הם לא זוכים להכשרה, הדרכה וליווי הולמים
    • בניגוד למרבית עובדי המגזר הציבורי, רוב עובדי המסגרות החוץ-ביתיות אינם מועסקים במסגרת הסכם קיבוצי
    • משרד הרווחה אינו מכיר באחריותו למקצועיותם ולתנאי עבודתם
    בעיות אלו, אשר מוצגות בפירוט בנייר זה, מביאות לשחיקה מהירה וקצב תחלופה גבוה מאוד (של כשנה וחצי בממוצע לעובד) ולשחיקה משמעותית בקרב העובדים הלא פרופסיונליים. אלו גורמים לפגיעה בעובדים ובעבודתם, ומשכך, גם לפגיעה ברווחתם של דיירי המסגרות. מצב זה איננו מחויב המציאות. במקצועות דומים ברחבי העולם, כמו גם במקצועות אחרים בישראל, קיימת התייחסות שונה מצד המדינה לעובדי שירותים חברתיים העובדים במיקור חוץ. כדי לפתור את אותן בעיות, אנו ממליצים על מספר צעדי מדיניות:
    • איסוף שיטתי על ידי משרד הרווחה של מידע על כלל העובדים במסגרות החוץ-ביתיות ובחינה אמיתית של מצבם התעסוקתי והמקצועי
    • חידוש ופיתוח מערך ההכשרות של משרד הרווחה והגדרתו כמצוי באחריות המשרד
    • שינוי תנאי המכרזים להפעלת המסגרות החוץ-ביתיות, כך שיתייחסו בפירוט להכשרתם ותנאי עבודתם של המדריכים והמטפלים
    • קביעה בחקיקה כי הסכמים קיבוציים יישארו בתוקף גם בעת חילופי מפעיל
    • התמקצעות (פרופסיונליזציה) של תחומי ההדרכה והטיפול, כך שתיקבע עבורם הכשרה מחייבת שתביא בהמשך גם לשיפור בתנאי העסקתם של העובדים בהם
    • הגעה להסכם קיבוצי בתחומי ההדרכה והטיפול
    יישום הצעדים האלה יגרום לשיפור מיידי במצבם ויכולותיהם המקצועיות של העובדים, וממילא גם לשיפור משמעותי ברווחתם של הדיירים במסגרות החוץ-ביתיות.
    מסגרות חוץ-ביתיות במיקור חוץ שמפעיל משרד הרווחה כ-33,000 ישראלים מתגוררים במסגרות החוץ-ביתיות שמפעיל משרד הרווחה.

    הכשרה ותנאים לקויים של עובדי המסגרות החוץ-ביתיות פוגעים ברווחת דייריהן

    מרכזיותם של העובדים הלא פרופסיונליים במסגרות הרווחה הופכת אותם לגורם המשפיע ביותר על שלומם ורווחתם של המתגוררים באותן מסגרות. עובדים אלו סובלים מהיעדר הכשרה, הדרכה וליווי ומשתכרים שכר נמוך ביותר. תנאים אלו מובילים למחסור חמור בכוח אדם באותן מסגרות, ולכך שכוח האדם הקיים מלווה אוכלוסיות מורכבות מאוד במצבים מורכבים מאוד, מבלי שיש לו את הכלים הנכונים להתמודדות איתם. התוצאה הכמעט בלתי נמנעת של מצב זה היא שהדיירים מקבלים מענה לא הולם לצרכיהם, אשר פוגע ברווחתם. במקרים מסוימים הם אף סובלים מיחס פוגעני, הכולל הזנחות והתעללויות מסוגים שונים, אשר מוזכרים מפעם לפעם בתקשורת. זאת, מעבר לפגיעה בתנאי העבודה ובזכויותיהם הבסיסיות של העובדים עצמם. בפרק זה יוצגו בפירוט בעיות אלה, על השלכותיהן הקשות.

    פרופסיה והתאגדות

    מקצועם של העובדים המוכרים בשירותים החברתיים בישראל – אלה העובדים במקצועות כמו עבודה סוציאלית ומקצועות הבריאות השונים – מוגדר כ"פרופסיה. מושג הפרופסיה הוא מושג מורכב, אך מקובל להגדיר מקצוע כלשהו כפרופסיה כאשר מדובר בתחום עיסוק ייחודי, המבוסס על גוף ידע תיאורטי ועל מקבץ של מיומנויות תואמות, שנרכשות בלימודים ובהכשרה ייחודית, ושמחייב הסמכה רשמית. כמו כן, לפרופסיות יש בדרך כלל קוד אתי, והעובדים בהן מאוגדים באיגוד מקצועי.

    התמקצעות מערך המדריכים והמטפלים במסגרות החוץ-ביתיות

    בטווח הקצר:
    • איסוף שיטתי של מידע לגבי כלל העובדים במסגרות החוץ-ביתיות
    הפעולה הראשונית והפשוטה ביותר שעל משרד הרווחה לעשות, היא איסוף מידע שיטתי ונרחב ככל הניתן על העובדות והעובדים במסגרות החוץ-ביתיות. איסוף מידע לגבי מספרם, הכשרתם, ניסיונם, משך העסקתם, שכרם וכיו"ב של העובדים, על ידי שליחת דרישת דיווח שנתית למפעילים, ואף הכנסת הנושא כרכיב בתוך המכרזים, יאפשר להבין את ממדי התופעות שתוארו לעיל ואת פרטיהן המדויקים, וכך להביא למדיניות מושכלת יותר הבנויה על מידע מוצק.  
    • חידוש ופיתוח מערך ההכשרות של משרד הרווחה ו'ישור קו' לכל העובדים במסגרות בתחום ההכשרה
    בעבר, כשמסגרות הרווחה ברובן המוחלט הופעלו ישירות על ידי משרד הרווחה, היה המשרד גם זה שהעביר הכשרות לעובדים. כיום מקיים בית הספר המרכזי להכשרת עובדים לשירותי הרווחה (שמופעל גם הוא במיקור חוץ חלקי) הכשרות והדרכות שונות למדריכים ומטפלים, אך אלה מעטות, קצרות ברובן ואינן מחייבות. יש לקבוע שהאחריות להכשרה והדרכה של צוותי המסגרות כולם, מוטלת על משרד הרווחה. בהמשך לכך, יש לקבוע הכשרה בסיסית הנדרשת מכל מדריך ומטפל במסגרות החוץ-ביתיות שמפעיל משרד הרווחה, ולהעבירה ישירות לכלל המדריכים והמטפלים בזמנים קבועים בשנה. כמו כן, יש לכתוב תכנית הדרכה שנתית מפורטת, שהשתתפות בה תהיה חובה למדריכים ולמטפלים השונים.   בטווח הבינוני:  
    1. שינוי תנאי מכרזי הרכש החברתי ולקיחת אחריות מחודשת על תנאי העבודה של העובדים במסגרות במיקור החוץ
    בשנת 2014 החלה הממשלה בתהליך שיפור השירותים החברתיים הניתנים במיקור חוץ (רכש חברתי). במסגרת ההליך הוקם אגף העוסק בנושא במשרד ראש הממשלה, נכתבו מדריכים בתחום, והוחל בכתיבת מכרזים חדשים לרכש חברתי שיכללו מדדי תוצאה איכותיים. יחד עם זאת, בשל סיבות שונות (הקשורות גם לכך שהוצאת השירותים החברתיים למיקור חוץ נקבעה מראש בעיקר כדי להסיר מהמדינה אחריות לעובדים), במדריך הממשלתי ובתכניות העבודה השונות כמעט שלא מושם דגש על עובדי המסגרות עצמם, על תנאי עבודתם, הכשרתם וכיו"ב. הטמעת התייחסות רצינית לכוח האדם במסגרות, להכשרתו, לתנאי עבודתו, לניסיונו ולשביעות רצונו, בתוך תהליכי הרכש החברתי –  בתחילה במתודולוגיה המגובשת על ידי משרד ראש הממשלה ובהמשך במשרדים החברתיים השונים – יכולה להתחיל ליצור שינוי משמעותי בנושא. כך, לדוגמה, המידה שבה הצליח המעסיק לשמר את העובדים במקום העבודה, שביעות רצונם, התקדמותם, שמירה על זכויותיהם ואפילו גובה שכרם, יכולים להוות קריטריונים לבחירת מפעילי מסגרות ולהערכתם השוטפת.   בנוסף, דרושה הבהרה של היועץ המשפטי לממשלה, שתגדיר את המותר והאסור בהתערבות ביחסי העבודה של העובדים במסגרות במיקור חוץ, ותאפשר למשרדי הממשלה טווח פעולה רחב יותר בעיסוק בנושא זה. ייתכן כי תידרש חקיקה, בדומה לזו שנעשתה בחוק הגברת האכיפה משנת 2011 שהטיל על מזמין השירות – ותהיה זו המדינה או גורם אחר – אחריות על שמירת תנאי העבודה המינימליים של עובדים כפי שנקבעו בחוק. מאז חקיקתה החוק שונו המכרזים של המדינה לאספקת שירותים במיקור חוץ, וכיום היא דורשת מהמפעילים לשמור על זכויות עובדיהם על פי החוק וההסכמים הקיבוציים הרלוונטיים, ובאופן עקרוני גם מפקחת על הנושא. אך ההתערבות המינימלית הזו אינה מספיקה, ויש צורך בהיתר או בחיוב להתערבות נרחבת יותר.

    סיכום

    הוצאת שירותי הרווחה בישראל למיקור חוץ
    Butler, Linda S; Little, Liza; Grimard, Andre R. (2009). Research Challenges: Implementing Standardized Outcome Measures in a Decentralized, Community-based Residential Treatment Program.  Child & Youth Care Forum. Charlene Harrington; David Zimmerman; Sarita L. Karon; James Robinson; Patricia Beutel. (2000). Nursing Home Staffing and Its Relationship to Deficiencies. The Journals of Gerontology. Doran, Neal; Hohman, Melinda; Koutsenok, Igor. (2011) Linking Basic and Advanced Freidson, H.E. (1994) Professionalism reborn: Theory, prophecy and policy. London: Policy Press. Freudenberger, Herbert J. (1974). Staff burnout. Journal of Social Issues. Motivational Interviewing Training Outcomes for Juvenile Correctional Staff in California, Journal of Psychoactive Drugs. Goldson, Barry. (2005). Child Imprisonment: A Case for Abolition. Youth Justice. Joshua M Wiener; Marie R Squillace; Wayne L Anderson; Galina Khatutsky. (2009) Why do they stay? Job tenure among certified nursing assistants in nursing homes. Gerontologist. Leiter, Michael; Maslach, Christina. (2004). Areas of work life: Areas of Worklife: A Structured Approach to Organizational Predictors of Job Burnout, Research in Occupational Stress and Well Being. Spector William D, Takada Hitomi Adrianna. (1991). Characteristics of nursing homes that affect resident outcomes. J Aging Health. Terry M. Baltz, MS, Joseph G. Turner, PhD, (1977), Development and Analysis of a Nursing Home Aide Screening Device, The Gerontologist.   אטקס, חגי; אלמוג, גיא. (2021). התאגדות עובדים בישראל בשנים 2014–2018, בנק ישראל. בנימני, אורלי; וילר, מרטין. (2014). תנאי העסקה ברכש שירותים חברתיים בישראל: מרווחה תעסוקתית לחוזיות תעסוקתית. האוניברסיטה העברית בירושלים. בר לב, ליטל; ריבקין, דורי. (2016). הסמכת מטפלים באנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית במסגרות הדיור החוץ-ביתי: מחקר הערכה. מכון  ברוקדייל.   וילר, מרטין. (2020). מחיר ההפרטה: שחיקה ותחלופה בשירותים החברתיים בישראל. אוניברסיטת בן גוריון בישראל. כורזים, מלכה; ניר, שירי. (2015). תחלופת מדריכים חינוכיים במסגרות חוץ-ביתיות  של רשות חסות הנוער: מאפיינים וסיבות. מכון ברוקדייל. מנדלקרן, רונן; שרמן, אריק. (2015). הפרטה של שירותים חברתיים באמצעות מיקור חוץ. בתוך: מדיניות ההפרטה בישראל: אחריות המדינה והגבולות בין הציבורי לפרטי; ון ליר, הקיבוץ המאוחד. פז-פוקס, אמיר. (2015). עובדים בעידן של הפרטה. בתוך מדיניות ההפרטה בישראל: אחריות המדינה והגבולות בין הציבורי לפרטי; ון ליר, הקיבוץ המאוחד. פז-פוקס, אמיר; שלוסברג, ענבל. (2012). מה שומר על השומרות? עובדים סוציאליים בעידן של הפרטה. בטחון סוציאלי. קורן, דוד. (2013). ההכשרה להוראה כמקצוע פרופסיונלי, עיון מחודש בעקבות חובת ההתמחות. מים מדליו, 25–26 (למדים מההגדות), תשע"ד-תשע"ה. שרר, משה. (1989). התמקצעות עובדי קידום נוער בישראל, הצלחות ומימושן. חברה ורווחה, ט' (3).  
    חזרה לרשימת המאמרים

    התוכן שלנו

    כנסים ואירועים

    תוכניות מנהיגות

    תלם

    מחקר ומדיניות