מאיפה הכסף? המקורות התקציביים שבעזרתם תוכל ישראל לקחת אחריות על חיי אזרחיה

השלכות אלו ניכרות בכל תחומי החיים: בכיתות צפופות, אלימות והישגים נמוכים בחינוך; זמינות נמוכה של מיטות אשפוז, רופאים, אחיות ומכשירי אבחון מתקדמים בבריאות; שיעורי עוני קיצוניים ברווחה; הכשרה מקצועית מצומצמת למובטלים בשוק העבודה; וכבישים עמוסים ומשך הגעה ארוך לעבודה בתחבורה. רמת ההוצאה הציבורית והאזרחית בישראל היא מהנמוכות בקרב המדינות המפותחות, באופן שלא הולם את האתגרים הביטחוניים והחברתיים עימם היא מתמודדת. מתוך תפיסת עולם סוציאל-דמוקרטית שלפיה למדינה אחריות רחבה לחיי אזרחיה, מטרת המדיניות המוצעת בנייר זה היא להגדיל את מקורות התקציב שעומדים לרשות הממשלה. הגדלה זו תאפשר לה להבטיח רשתות ביטחון אזרחיות ותשתיות ושירותים ציבוריים איכותיים לכלל אזרחי המדינה. לשם כך נבחנה המידה שבה עומדים פיתרונות שונים המאפשרים להגדיל את ההוצאה הציבורית, ביעדים של צמצום פערים, ממלכתיות ואוניברסליות, עמידה באמון הציבור, אפקטיביות ויעילות, ובשיקולים מעשיים של ישימות פוליטית ומעשית וגמישות וסיכון. לאחר ניתוח יתרונותיהם וחסרונותיהם של הפיתרונות השונים, הנייר ממליץ על יישום הדרגתי שלהם, שיאפשר הגדלה של היקף המקורות התקציביים של הממשלה בעד 40 מיליארד ש”ח בשנה. מוצע ליישם את הפיתרונות בסדר הבא (שנע מהפשוטים יותר אל המורכבים יותר ליישום): הגדלת הוצאות הממשלה ב-20 מיליארד ש”ח בשנה תיעשה על ידי העלאה רוחבית של מס ההכנסה, המע”מ, מס המעסיקים, המס השולי על המאיון העליון ומס החברות; 10 מיליארד נוספים יתקבלו מהחלה של מס עושר על המאיון העליון של בעלי הנכסים; והיתר יתקבלו באמצעות החלה של מס על פליטות פחמן דו-חמצני, מיסוי תאגידים בינלאומיים ומס עיזבון. עוד מומלץ לנצל את סביבת הריבית הנמוכה בישראל ובעולם כדי להגדיל באופן חד-פעמי ומדורג את החוב הממשלתי בכ-100 מיליארד ש”ח, לטובת הקטנת הגירעון המצטבר בהשקעה בתשתיות. מומלץ שכדי להקטין את ההתנגדות הציבורית להעלאת המיסים, ההעלאה תיעשה במקביל לשיקום ולהרחבת השירותים שהיא מיועדת לממן, באופן שיבהיר לאזרחים כיצד היא משפרת את חייהם.