התערבות טיפולית: איך להציל את מערך הפסיכולוגיה הציבורית בישראל

תקציר

למחקר המלא במחציתה של שנת 2022, לאחר שנתיים של התמודדות עם ההיבטים הרפואיים והכלכליים של מגפת הקורונה, היקפה המבהיל של מגפה נוספת – מגיפת בריאות הנפש – הולך ומתבהר. מחקר חדש, שנערך על ידי הזרוע המחקרית של קרן ברל כצנלסון ופורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית, מספק תמונת מצב מהימנה ועדכנית על מצבם הנפשי של אזרחי ישראל, חושף את הפער הגדול בין הצורך והרצון של הציבור בטיפול נפשי נגיש לבין היעדרו של מענה ציבורי ראוי, ומבהיר את נחיצותו של דיון מעמיק בפתרונות למשבר הנוכחי.  במסגרת המחקר, נערך בחודש פברואר 2022 סקר עמדות בקרב 1501 משיבים, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילי 18 ומעלה. להלן מספר ממצאים מרכזיים מתוכו:

1. מרבית הציבור חוו מצוקה נפשית שהתקשו להתמודד איתה בשלב כלשהו של חייהם, וכשליש מהציבור בישראל חוו מצוקה כזו במהלך השנה האחרונה. כ-58% מהמדגם, המייצגים כ-3.59 מיליון איש מהחברה הישראלית, דיווחו כי בשלב כלשהו בחייהם, חוו מצוקה נפשית משמעותית שהתקשו להתמודד עימה בכוחות עצמם; 35% מהמדגם, המייצגים כ-2.165 מיליון איש, דיווחו כי חוו מצוקה נפשית משמעותית בשנה האחרונה; וכ-12% מהמדגם, המייצגים כ-740 אלף איש, דיווחו כי בשנה האחרונה חוו לראשונה מצוקה נפשית משמעותית.
2. במרבית המקרים, המצוקה הנפשית הובילה לפגיעה משמעותית בתפקוד. 82% מבין אלה שדיווחו כי חוו מצוקה נפשית משמעותית בעבר, ציינו כי הייתה פגיעה משמעותית בתפקודם כתוצאה מכך, וכ-10% דיווחו על פגיעה תפקודית מוחלטת. בסך הכול, מהסקר עולה שכ-23% מכלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל לא תפקדו כלל למעלה מעשרה ימים במהלך השנה האחרונה.
3. ההוצאה הכספית הממוצעת על טיפולים נפשיים עומדת על 1015 ₪ לחודש. כ-22% מהמדגם, המייצגים כ-1.36 מיליון איש, דיווחו על הוצאות חודשיות עבור טיפולים נפשיים בגובה ממוצע של 1015 ₪. על בסיס הממצאים ניתן להעריך את ההוצאה השנתית הפרטית על טיפולים נפשיים בישראל בכ-16.65 מיליארד ₪. חשוב לציין כי 15% מהמדגם, המייצגים כ-928 אלף איש, מדווחים על טיפולים נפשיים עבור קרובי משפחה, ובעיקר עבור ילדיהם.
4. 19% מבין אלה שדיווחו כי חוו מצוקה נפשית משמעותית בעבר, ציינו כי פנו לטיפול פסיכולוגי בשנה האחרונה – אך רק 63% מהם קיבלו אותו בסופו של דבר. רק9%  מבין אלו שפנו לפסיכולוגית באופן פרטי המתינו יותר מחודש לטיפול, לעומת 43% בקרב אלו שפנו לפסיכולוגית העובדת בקופת החולים, 30% בקרב אלו שפנו לפסיכולוגית העובדת בהסדר עם הקופה, ו- 38%  בקרב אלו שפנו לפסיכולוגית העובדת אצל ספק של הקופה.
5. הציבור מאמין שטיפול נפשי מסייע לאנשים במצבים נפשיים מורכבים, וכשליש ממנו יתמוך בהעלאת מיסים עבור הרחבת שירותי הפסיכולוגיה הציבורית. %74 מהמשיבים מאמינים שטיפול נפשי מסייע לאנשים במצבים נפשיים מורכבים; 68% הצהירו כי האפשרות לקבל טיפול פסיכולוגי מסובסד (או בחינם) צריכה להיות חלק מסל השירותים שהמדינה מציעה לאזרחיה; וכשליש מהמשיבים יתמכו בהעלאת מיסים בגובה של חצי אחוז עבור הרחבה ושיפור של שירותי הפסיכולוגיה הציבורית. 

מה צריך לעשות

לאור כל זאת, אנו ממליצים על אימוץ ארבע תוכניות המדיניות הבאות:

1. מודל הדרגתי לשיפור שכר, תקינה ומלגות התמחות

• שינוי מבנה השכר והעלאה מיידית של שכר הפסיכולוגיות בשירות הציבורי בשנה הקרובה ב-50%, בעלות שנתית של כ-300 מיליון ₪.
• תוספת של 500 תקנים למערך הפסיכולוגיה הציבורית כבר בשנה הקרובה, כצעד ראשון מתוך תוכנית רב-שנתית הדרגתית, בעלות שנתית של כ-150 מיליון ₪. 
• הסדרת התקינה בכלל המקצועות בתחום הפסיכולוגיה הפועלים כיום תחת משרד הבריאות (פסיכולוגיה קלינית, התפתחותית, רפואית ושיקומית) וקביעת אמות מידה שיבטיחו כי המטופלים יקבלו שירות הולם, לרבות  זמן ההמתנה המקסימלי לקבלת שירות ומספר נותני השירות שעל המדינה לספק עבור המטופלים בכל אחד מהתחומים. 
• הכפלת תקציב מלגות ההתמחות בפסיכולוגיה, בעלות של כ-30 מיליון ₪ בשנה. תוספת תקציבית זו תאפשר ל-10,000-14,000 אזרחים נוספים לקבל שירות פסיכולוגי ציבורי, באמצעות כ-740 מתמחות חדשות (598 קליניות, 102 שיקומיות, 29 התפתחותיות ו-11 רפואיות) שיתווספו למערך הפסיכולוגיה הציבורית.

1. תוכנית לתמרוץ פסיכולוגיות בפריפריה ובמגזרי מיעוטים

• מתן מענקים לתמרוץ פסיכולוגיות וסטודנטיות לפסיכולוגיה ממגזרים ואוכלוסיות ייעודיים. זאת, לצד תמרוץ ההתמחות בפריפריה, שבה המחסור בפסיכולוגיות בולט במיוחד, ותמרוץ המדריכות, על מנת לוודא שיישארו בשירות הציבורי ויעניקו הכשרה הולמת לפסיכולוגיות מתמחות שיצטרפו למערכת בשנים הקרובות. 
• הקמת ועדת היגוי בין-משרדית, שתופקד על הגדרת יעדי התוכנית ומכלול המענים והשירותים שיורחבו או יפותחו במסגרתה, ותקבע נהלים לתיאום בין הגופים והמשרדים המעורבים בה. 

1. פרויקט חוסן נפשי בקרב ילדים ונוער

1. הקמת מערך פסיכולוגיה תעסוקתית ציבורית

• בעקבות משבר הקורונה, הוקמה בשירות התעסוקה פלטפורמה ארצית לייעוץ ואבחון קריירה מקוונים בידי פסיכולוגיות תעסוקתיות, אך בשל תנאי ההעסקה הירודים לא ניתן לאייש את התקנים שהוקצו לתוכנית. מוצע להעביר את מלוא התקציב הנדרש להעסקה ישירה של פסיכולוגיות תעסוקתיות במסגרת הפלטפורמה, עם תנאי העסקה ושכר התואמים את דרישות השכר של כלל הפסיכולוגיות, בעלות מוערכת של כ-5 מיליון ₪ לשנה. 
• בנוסף, מוצע להרחיב את הפיילוט לשילוב פסיכולוגיות תעסוקתיות במרכזי הזדמנות של משרד הרווחה ובתוכניות תעסוקה למגזר החרדי, בעלות מוערכת של כחצי מיליון ₪ נוספים.