התיקונים הנדרשים בהצ"ח מיסוי הכנסות צבורות

רקע ועיקרי הצעת החוק

החוק לעידוד השקעות הון קבע בזמנו פטור זמני מתשלום מס חברות לחברה בעלת מפעל מאושר (בהתאם לאזור בו היה ממוקם המפעל הוענק הפטור לתקופה של שנתיים ועד עשר שנים) ובהתאם לתנאים שונים שקבע המחוקק. עם זאת, לא מדובר היה בפטור מוחלט מתשלומי מס חברות, הואיל והחוק קבע כי כאשר תבחר החברה לחלק דיבידנד מתוך הכנסה שהופקה בתקופה שבה החברה הייתה ‘פטורה’ ממס חברות, תידרש החברה לשלם מס חברות על סכום הדיבידנד המחולק, בשיעור מס החברות שהייתה חייבת בו אילולא זכתה בפטור בשנה שבה הופקה ההכנסה. הסדר הפטור הזמני מתשלום מס חברות יצר תמריץ שלילי לחברות והובילן להימנע מחלוקת רווחים, עד שב-2012 החליטה הכנסת על תיקון 69 לחוק לעידוד השקעות הון שנועד לתת לחברות אלו הטבת מס אם אלו יחלקו את ‘הרווחים הכלואים’ שהצטברו עד סוף 2011 וכך יאפשרו לגבות עליהם מס. ב-2012 נקבע מודל פרוגרסיבי להטבת מס החברות, עליו מתבססת הצעת החוק הנוכחית.  לפי המודל, ככל שחלק ‘ההכנסה הכלואה’ שיחולק יגדל ביחס לכלל ההכנסה הצבורה, כך תגדל הטבת המס לה תזכה החברה (מודל ליניארי). מודל זה קבע כי שיעור ההטבה המזערי שלו תזכה חברה המחלקת ‘הכנסה כלואה’ הוא 30% (דהיינו, החברה תשלם מס חברות בשיעור של 70% ממס החברות שאותו הייתה נדרשת לשלם ללא ההטבה) ואילו שיעור ההטבה המירבי יהיה 60% (כך שהחברה תשלם מס חברות בשיעור של 40% ממס החברות שאותו הייתה נדרשת לשלם ללא ההטבה). בכל מקרה, שיעור מס החברות שאותו תידרש חברה לשלם לא יפחת מ-6%. בעקבות תיקון 69 האמור, להערכת רשות המיסים חילקו 204 חברות (מתוך 738 חברות שהיו יכולות לחלק) כ-60 מיליארד ש”ח (מתוך כ-110 מיליארד ש”ח ‘רווחים כלואים’) וחלוקה זו הניבה הכנסות ממיסים בסכום של 4.3 מיליארד ש”ח. מכיוון שתיקון 69 לא התייחס ל’רווחים כלואים’ שנוצרו החל מ-2012, אלו המשיכו להיצבר. נכון לסוף השנה שעברה, ההכנסות הצבורות נאמדות בכ-50 מיליארד ש”ח. כלומר, מדובר בכ-110 מיליארד ש”ח ‘רווחים כלואים’ (או הכנסות צבורות): כ-50 מיליארד ש”ח שנצברו עד 2012 (שנומינלית גדלו ועומדים היום על כ-60 מיליארד ש”ח) ו-50 מיליארד ש”ח שנצברו משנת 2012 ועד תום שנת 2020.   הצעת החוק מבקשת לעודד פעם נוספת חברות (שזכו לפטור זמני מתשלומי מס חברות לפי החוק לעידוד השקעות הון) לחלק ‘רווחים כלואים’ שהופקו על ידן עד ה-31.12.2020. מלבד המודל הליניארי שאומץ גם עתה, הצעת החוק כוללת גם את הסעיפים הבאים: 1) הטבת המס מוצעת לשנה אחת, בדומה לתיקון 69. אולם כדי שהחברה תהנה מהטבת המס היא נדרשת להשקיע במפעלים שבבעלותה סכום הנגזר מ’ההכנסה הכלואה’ שמוסתה באופן מוטב במשך חמש שנים. ההשקעה יכולה להיעשות באחד מהאופנים הבאים: רכישת נכסים יצרניים, השקעה במחקר ופיתוח או תשלום שכר עבודה לעובדים חדשים שנוספו למפעל התעשייתי (ביחס למספר העובדים שהועסקו במפעל בתום שנת המס 2021). 2) בנוסף, הצעת החוק מציעה לבטל הטבה נוספת שהייתה קיימת בחוק לעידוד השקעות הון ושהתייחסה למקרים שבהם חברות חלקו רווחים מעורבים (שילוב של רווחים הפטורים ממס חברות ורווחים שאינם פטורים). ביטול סעיף זה והחלתו על כל דיבידנד שיחולק החל מה-15.8.2021 עתיד לשים קץ למחלוקות רבות ששררו בין פקידי השומה לחברות בנוגע למקור הרווחים שחולקו ולהטבה שיש להעניק לרווחים המחולקים. תזכיר החוק מניח חזקה שאינה ניתנת לסתירה ולפיה כל דיבידנד שתחלק החברה יכיל רווחים חייבים ופטורים בהתאם ליחס הקיים אצל החברה בין הכנסותיה הפטורות לכלל הכנסותיה הצבורות. 3) לבסוף, הצעת החוק מציינת כי במסגרת הוראת שעה זו, בכל הנוגע ל’רווחים הכלואים’ לא יוכלו החברות הבוחרות לתבוע ניכויים, זיכויים, קיזוזים או פטורים כלשהם כנגד המס המשולם על ההכנסות המיוחסות, וזאת מעבר להטבות המס המוענקות במסגרת מתווה זה.

מה נדרש לתקן בהצעת החוק?

ראשית, יש לציין כי ביטול הטבת המס (שמשמעה המשך אי-מיסוי רווחים אלה באופן מיידי – הטבה המכונה ‘רווחים כלואים’) הוא כשלעצמו צעד מבורך. אולם יש לתת את הדעת על מספר נושאים:

1. מוצע לשקול מעתה והלאה החלת משטר דיבידנד רעיוני (deem dividend) ביחס ל’רווחים הכלואים’ בחברות אלה. משטר שכזה מקנה לפקיד השומה סמכות למסות גם רווחים שלא חולקו (בדומה לסמכות שהוקנתה בסעיף 77 לפקודת מס הכנסה