במסגרת המהלך הראשון של הרפורמות המשפטיות שמקדמת הממשלה, יעלה בשבוע הבא להצבעה בוועדת
החוקה תיקון להצעת חוק יסוד השפיטה, שמשנה את הרכב הועדה לבחירת שופטים. כיום מורכבת הוועדה מארבעה
נבחרי ציבור )בדרך כלל שלושה מהקואליציה ואחד מהאופוזיציה(, משלושה שופטי עליון ומשני נציגי לשכת עורכי
הדין. על מנת לבחור שופט, נדרשת הסכמה של לפחות שבעה מחברי הוועדה, כלל שמבטיח שלפחות חלק מנבחרי
הציבור וחלק מהשופטים חייבים להסכים לכל מינוי. על פי הצעת החוק החדשה שמקדמת הקואליציה, תורכב
הוועדה משלושה שרים, ארבעה נבחרי ציבור )אחד מהם מהאופוזיציה( ועוד שלושה שופטים )ששניים מהם ייבחרו
לוועדה על ידי שר המשפטים(. אם תמומש ההצעה, לקואליציה יהיה רוב מוחלט בוועדה. המשמעות היא
שהקואליציה תוכל לבחור שופטים כרצונה, כמו גם לפטר אותם, וזאת בלי צורך להתפשר או להגיע להסכמות עם
גורמים אחרים.
בית הדין לעבודה
השיח הציבורי בעניין הוועדה לבחירת שופטים מתמקד בשאלת בחירתם של שופטי העליון. בתוך ההפיכה
המשפטית שהשר לוין מקדם, אפשר להבין את ההתמקדות הזו. אבל צריך לזכור שהוועדה לבחירת שופטים בוחרת
שופטים לכל דרג וכל סוגי בתי המשפט ובתי הדין הקיימים בישראל, ויכולה גם לפטר אותם.ו אחד מסוגי בתי המשפט
שנעדר לחלוטין מהשיח הציבורי הוא בית הדין לעבודה. בתי הדין לעבודה הם הגורם הרשמי שמוסמך לדון בישראל
בכל סוגיה משפטית שקשורה למערכת היחסים בין מעסיק לעובד במקום העבודה, לעניינים הקשורים לתאונות
עבודה, לקצבאות ושירותי הביטוח הלאומי, לנושאים הקשורים לחוק ביטוח בריאות ממלכתי ועוד, והיא מורכבת
משתי ערכאות – אזורית וארצית.

זמן קצר יחסית לאחר שהצליח להקים ממשלה בשנת ,2010 אמר ויקטור אורבן כי כחלק מתפיסתו את הונגריה
כ”דמוקרטיה לא ליברלית” יש “להביא את פרוייקט מדינת הרווחה לסופו”, ולהפוך את הונגריה ל”חברה מבוססת
עבודה”. בהתאם, העבירה ממשלתו חוק יסוד שקבע כי “כל אזרח מחויב לתרום להעשרת הקהילה באמצעות
עבודתו, בהתאם ליכולותיו ולפוטנציאל שלו. הונגריה תשאף ליצור את התנאים שיבטיחו שלכל מי שיכול ומוכן לעבוד
תהיה הזדמנות לעשות זאת”.
צמצום זכות השביתה
עוד באותה שנה, העביר הפרלמנט ההונגרי חוק שהקטין באופן דרמטי את האפשרות של איגודי העובדים לפתוח
בשביתות, וממילא את כוחם. החוק קבע כי גם בשעת שביתה, חייבים העובדים לספק רמת שירות מינימלית למקבלי
השירותים. בחלק מהענפים נקבעה רמת השירות הזו באופן חד צדדי על ידי המדינה על רמת שירות גבוהה מאוד
)לדוגמה – 50% למורים, 100% למורים המגישים לבגרות(. בענפים אחרים אמורה להיקבע רמת השירות המינימלי
במשא ומתן בין העובדים למעסיקים, ובמידה של אי הסכמה ביניהם – להגיע לבית המשפט שיהיה המכריע. הסרבול
שיצר החוק החדש והתארכות ההליך המשפטי שהוא גרר, הביאו לירידה משמעותית מאוד במספר השביתות
במדינה, ובהתאם – לירידת כוחם של איגודי העובדים ולירידה במספר העובדים המכוסים בהסכמים קיבוציים. באותה
שנה גם בוטל הפורום המשולש הרשמי )NESC), שפעל על פי חוק וחייב את הממשלה לנהל התייעצות עם ארגוני
המעסיקים ואיגודי העובדים לפני שמתבצעים שינויים משמעותיים בתחום החברתי-כלכלי במדינה. במקומו קם גוף
אחר, עם סמכויות מצומצמות בהרבה מקודמו.

איום-חמור-על-איגודי-העובדים-וזכויות-העובדים-בישראל-סופי-1