החינוך החרדי 2017: העסקה פוגענית, שירותים מצומצמים לתלמידים, נשירה מוגברת ואפליה בהליכי שיבוץ וקבלה
מהדוח שלפניכם עולה בבירור כי משרד החינוך מתקשה לפקח על מוסדות החינוך החרדיים, שנמצאים תחת אחריותו אך בבעלות פרטית של מגוון עמותות. בשילוב מכשולים הנובעים ממאפייניה הייחודיים של הקהילה החרדית, התוצאה היא מערכת חינוך אשר משרתת כחמישית מתלמידי ישראל – אך איננה מפוקחת כראוי, פוגעת בזכויות התלמידים והמורים ומבזבזת כספי ציבור. אלה הכשלים המרכזיים המפורטים בדוח:
בטווח הקצר והבינוני
הרחבת הפיקוח והדיווח: פיקוח מוגבר על שכרם של עובדי ההוראה, על תוכניות הלימודים ועל תקציב מוסדות החינוך. בנוסף על משרד החינוך ליישם את סמכויות האכיפה שבידיו, כולל הפעלת סנקציות כמו הפסקת תקצוב.
מעבר להעסקה ישירה של צוות ההוראה: לעבור למודל של העסקה ישירה על ידי משרד החינוך (מורות, מורים, מנהלות ומנהלים) והרשויות המקומיות (גננות וגננים), כמקובל במערכת החינוך הרשמית. עד המעבר להעסקה ישירה, על משרד החינוך לעודד הקמת ארגוני עובדים בחינוך החרדי.
העברת כלל מוסדות החינוך החרדי לרשתות החינוך החרדיות: העברת המוסדות לידי רשת החינוך העצמאי ומעיין החינוך התורני תייעל את המנגנון ותאפשר למדינה להתנהל מול שני גופים מרכזיים במקום מאות.
שינוי מדיניות הקמת בתי ספר חדשים: מוסדות חרדיים חדשים צריכים לקום רק במסגרת רשתות החינוך, הממ”ח או כמוסדות פטור. בנוסף, יש לפעול להקמת גנים ובתי ספר בממ”ח; כיום הקמתם נעשית בעקבות יוזמות מקומיות של הורים, הנדרשים לגייס ילדים בעצמם ותלויים בשיתוף פעולה מצד הרשות המקומית.
תשלומי הורים: על משרד החינוך לחייב את בתי הספר להקים ועדי הורים שישתתפו בקביעת גובה תשלומי ההורים ובפיקוח על השימוש בהם, או לגייס רואה חשבון חיצוני שיפקח על גביית התשלומים והשימוש בהם.
שינוי הליכי הרישום והקבלה: יש לבטל את סמכותם של מוסדות החינוך לקבל ולדחות תלמידים, למעט בהקמת בתי הספר המיועדים לזרם חרדי אחד בלבד, ולעבור למודל שישלב רישום אזורי ובחירה של ההורים. הרישום יתבצע דרך העירייה בלבד.
העלאת מודעות ומאבק על דעת הקהל: על מנת לצמצם את הפער בין החינוך החרדי לבין שאר מערכות החינוך בישראל, יש להעלות את המודעות בקרב הציבור החרדי לזכויותיהם של מורים, הורים ותלמידים. יש להפיץ מידע להורים ולעובדי הוראה; לרתום גורמים מרכזיים בקהילה לתמוך בשינויים המערכתיים הנדרשים; וללוות את התהליך בקמפיין בתקשורת החרדית להכשרת דעת הקהל.
בטווח הארוך
הפיכת מערכת החינוך החרדית לחלק ממערכת החינוך הרשמית בישראל: תהליך העברת בתי הספר היסודיים לבעלות המדינה והעברת גני הילדים לבעלות הרשויות המקומיות למעשה יצא לדרך ב-2013, עם הקמת זרם החינוך הממלכתי-חרדי. אך החינוך הממלכתי-חרדי תופס נפח מזערי בלבד מכלל מערכת החינוך החרדית כיום. האצת התהליך – על ידי פירוק עמותות ורשתות החינוך החרדיות והעברתן לממ”ח – תהיה הפתרון הצודק והיעיל ביותר לשלל הליקויים עליהם הצבענו בדוח.
החינוך החרדי 2017: העסקה פוגענית, שירותים מצומצמים לתלמידים, נשירה מוגברת ואפליה בהליכי שיבוץ וקבלה
מהדוח שלפניכם עולה בבירור כי משרד החינוך מתקשה לפקח על מוסדות החינוך החרדיים, שנמצאים תחת אחריותו אך בבעלות פרטית של מגוון עמותות. בשילוב מכשולים הנובעים ממאפייניה הייחודיים של הקהילה החרדית, התוצאה היא מערכת חינוך אשר משרתת כחמישית מתלמידי ישראל – אך איננה מפוקחת כראוי, פוגעת בזכויות התלמידים והמורים ומבזבזת כספי ציבור. אלה הכשלים המרכזיים המפורטים בדוח:
בטווח הקצר והבינוני
הרחבת הפיקוח והדיווח: פיקוח מוגבר על שכרם של עובדי ההוראה, על תוכניות הלימודים ועל תקציב מוסדות החינוך. בנוסף על משרד החינוך ליישם את סמכויות האכיפה שבידיו, כולל הפעלת סנקציות כמו הפסקת תקצוב.
מעבר להעסקה ישירה של צוות ההוראה: לעבור למודל של העסקה ישירה על ידי משרד החינוך (מורות, מורים, מנהלות ומנהלים) והרשויות המקומיות (גננות וגננים), כמקובל במערכת החינוך הרשמית. עד המעבר להעסקה ישירה, על משרד החינוך לעודד הקמת ארגוני עובדים בחינוך החרדי.
העברת כלל מוסדות החינוך החרדי לרשתות החינוך החרדיות: העברת המוסדות לידי רשת החינוך העצמאי ומעיין החינוך התורני תייעל את המנגנון ותאפשר למדינה להתנהל מול שני גופים מרכזיים במקום מאות.
שינוי מדיניות הקמת בתי ספר חדשים: מוסדות חרדיים חדשים צריכים לקום רק במסגרת רשתות החינוך, הממ”ח או כמוסדות פטור. בנוסף, יש לפעול להקמת גנים ובתי ספר בממ”ח; כיום הקמתם נעשית בעקבות יוזמות מקומיות של הורים, הנדרשים לגייס ילדים בעצמם ותלויים בשיתוף פעולה מצד הרשות המקומית.
תשלומי הורים: על משרד החינוך לחייב את בתי הספר להקים ועדי הורים שישתתפו בקביעת גובה תשלומי ההורים ובפיקוח על השימוש בהם, או לגייס רואה חשבון חיצוני שיפקח על גביית התשלומים והשימוש בהם.
שינוי הליכי הרישום והקבלה: יש לבטל את סמכותם של מוסדות החינוך לקבל ולדחות תלמידים, למעט בהקמת בתי הספר המיועדים לזרם חרדי אחד בלבד, ולעבור למודל שישלב רישום אזורי ובחירה של ההורים. הרישום יתבצע דרך העירייה בלבד.
העלאת מודעות ומאבק על דעת הקהל: על מנת לצמצם את הפער בין החינוך החרדי לבין שאר מערכות החינוך בישראל, יש להעלות את המודעות בקרב הציבור החרדי לזכויותיהם של מורים, הורים ותלמידים. יש להפיץ מידע להורים ולעובדי הוראה; לרתום גורמים מרכזיים בקהילה לתמוך בשינויים המערכתיים הנדרשים; וללוות את התהליך בקמפיין בתקשורת החרדית להכשרת דעת הקהל.
בטווח הארוך
הפיכת מערכת החינוך החרדית לחלק ממערכת החינוך הרשמית בישראל: תהליך העברת בתי הספר היסודיים לבעלות המדינה והעברת גני הילדים לבעלות הרשויות המקומיות למעשה יצא לדרך ב-2013, עם הקמת זרם החינוך הממלכתי-חרדי. אך החינוך הממלכתי-חרדי תופס נפח מזערי בלבד מכלל מערכת החינוך החרדית כיום. האצת התהליך – על ידי פירוק עמותות ורשתות החינוך החרדיות והעברתן לממ”ח – תהיה הפתרון הצודק והיעיל ביותר לשלל הליקויים עליהם הצבענו בדוח.
