מחקרי מדיניות | 01.07.20

# חינוך

# חינוך

[:he]ממגזר לעם | כיצד יכולה מערכת החינוך בישראל לתרום לגיבוש זהות יהודית תרבותית ולאומית מלכדת[:]

ממגזר לעם | כיצד יכולה מערכת החינוך בישראל לתרום לגיבוש זהות יהודית תרבותית ולאומית מלכדת

נדמה כי למרות הרפורמות הרבות בלימודי היהדות בחינוך הממלכתי, לא הציגה מערכת החינוך מדיניות ברורה ועקבית להטמעת תפיסה יהודית תרבותית-לאומית, שתהווה חלופה להנחלת פרשנות דתית מצומצמת ליהדות. גם האופוזיציה וארגוני החברה האזרחית לא הציגו אלטרנטיבה למדיניות הקיימת, אלא הסתפקו בלמתוח ביקורת נקודתית על חלק מהיבטיה. כתוצאה מכך, במקום שהזהות היהודית במובנה הרחב תהווה בסיס משותף למרבית הציבור בישראל, היהדות נהפכה למושא למחלוקת ולפילוג. הדבר גורם נזק משמעותי לחברה הישראלית, בין היתר משום שזהות משותפת ולכידות חברתית נמנות על אבני היסוד של דמוקרטיה מתפקדת.

כתיבה:

יותם ברום

יותם ברום

תקציר

על הנייר

[:he][embed]https://www.youtube.com/watch?v=N012HJIFKhE[/embed] בנייר זה נבחנו מספר דרכים אפשריות לשינוי המצב: הקמת מועצה ציבורית לחינוך הממלכתי, שתשאף לגבש ולייצב את צביון לימודי היהדות במסגרתו באמצעות קידום מדיניות עקבית המבוססת על שיקולים ארוכי טווח; מיזוג זרמי החינוך הממלכתי והממלכתי-דתי, על מנת לצמצם את הפערים בין המגזרים השונים המקשים על גיבוש זהות משותפת; רפורמה בהכשרות המורים, שתשפר את יכולתם להעביר תכנים חינוכיים שבמרכזם תפיסה תרבותית-לאומית ופלורליסטית של היהדות; חיזוק החינוך המסורתי והחילוני באמצעות הוספת טקסטים ותכנים ברוחו לתכנית הלימודים, במטרה להעמיק ולבסס זהות יהודית ממלכתית; ולימוד בצוותא של מורי ותלמידי בתי ספר מזרמים שונים, שיקדם גיבוש מכנה זהותי משותף, ברוח המודל שמיושם בהצלחה בצפון-אירלנד.[:]

שיטת המחקר

נבדקה המידה שבה הפיתרונות השונים עומדים ביעדים (ממלכתיות, אפקטיביות, חירות ואמון הציבור במוסדות המדינה) ובשיקולים מעשיים (ישימות פוליטית וסיכון). לאחר שקלול יתרונותיה וחסרונותיה של כל חלופה, הנייר ממליץ על הקמת מועצת החינוך הממלכתי. פיתרון זה צפוי לתרום להעמקת וביסוס יסודות מלכדים לממלכתיות הישראלית ולהשבת אמון ההורים והמורים במערכת החינוך הממלכתית, ומתאפיין בישימות פוליטית גבוהה וברמת סיכון נמוכה. נראה כי הקמת מועצה ציבורית שבסמכותה להתוות מדיניות יציבה, ברורה ועקבית באשר לצביון לימודי היהדות בחינוך הממלכתי היא תנאי הכרחי לקידום תהליך שינוי משמעותי ומאוזן בתחום זה בטווח הארוך.

ראשי פרקים

[:he][embed]https://www.youtube.com/watch?v=N012HJIFKhE[/embed] בנייר זה נבחנו מספר דרכים אפשריות לשינוי המצב: הקמת מועצה ציבורית לחינוך הממלכתי, שתשאף לגבש ולייצב את צביון לימודי היהדות במסגרתו באמצעות קידום מדיניות עקבית המבוססת על שיקולים ארוכי טווח; מיזוג זרמי החינוך הממלכתי והממלכתי-דתי, על מנת לצמצם את הפערים בין המגזרים השונים המקשים על גיבוש זהות משותפת; רפורמה בהכשרות המורים, שתשפר את יכולתם להעביר תכנים חינוכיים שבמרכזם תפיסה תרבותית-לאומית ופלורליסטית של היהדות; חיזוק החינוך המסורתי והחילוני באמצעות הוספת טקסטים ותכנים ברוחו לתכנית הלימודים, במטרה להעמיק ולבסס זהות יהודית ממלכתית; ולימוד בצוותא של מורי ותלמידי בתי ספר מזרמים שונים, שיקדם גיבוש מכנה זהותי משותף, ברוח המודל שמיושם בהצלחה בצפון-אירלנד.[:]
נבדקה המידה שבה הפיתרונות השונים עומדים ביעדים (ממלכתיות, אפקטיביות, חירות ואמון הציבור במוסדות המדינה) ובשיקולים מעשיים (ישימות פוליטית וסיכון). לאחר שקלול יתרונותיה וחסרונותיה של כל חלופה, הנייר ממליץ על הקמת מועצת החינוך הממלכתי. פיתרון זה צפוי לתרום להעמקת וביסוס יסודות מלכדים לממלכתיות הישראלית ולהשבת אמון ההורים והמורים במערכת החינוך הממלכתית, ומתאפיין בישימות פוליטית גבוהה וברמת סיכון נמוכה. נראה כי הקמת מועצה ציבורית שבסמכותה להתוות מדיניות יציבה, ברורה ועקבית באשר לצביון לימודי היהדות בחינוך הממלכתי היא תנאי הכרחי לקידום תהליך שינוי משמעותי ומאוזן בתחום זה בטווח הארוך.