אלו עיקרי תכנית המדיניות שלנו לתיקון המצב הקיים:
1. יצירת בסיס חוקי למעמד השירותים החברתיים: חקיקת “חוק שירותי הרווחה”, אשר יקבע כי קיימת זכות לרווחה ויגדיר את השירותים והסיוע שהמדינה מחויבת להעניק לציבור, את היקפם ואת הזכאים לקבלם.
2. החלה מיידית של הסכם השכר הקיים על כלל העובדות הסוציאליות המועסקות בגופים ציבוריים או במימון ציבורי.
3. מתווה להעלאת שכר: בהמשך להעלאת שכר הבסיס במסגרת רפורמת “הישג”, יש להמשיך ולהעלות את השכר עבור משרה מלאה באופן הדרגתי במשך חמש שנים עד לגובה השכר הממוצע במשק. כשלב ביניים, יש לדאוג להחלה מיידית של הפעימה השנייה של העלייה בשכר שנקבעה בהסכם ממאי 2022.
4. טיפול מיידי בעומס ובמחסור בתקנים:
– קביעת מספר התקנים על ידי מנהלות המחלקות ברשויות המקומיות, על סמך היכרות עם צרכיהם הספציפיים של משתמשי השירות ובדומה למצב הקיים במדינות אחרות.
– עבור עובדת סוציאלית בגופים ציבוריים, בגופים הנתמכים על ידי הממשלה ובמכרזי רכש של המדינה, היקף ההעסקה לא יפחת משליש משרה.
– הורדה משמעותית של מספר התיקים לעובדת סוציאלית – קביעת רף עליון של 60 תיקים. הפחתת התיקים תיעשה באופן הדרגתי במתווה שייפרס על פני חמש שנים.
– הוספת תקנים להדרכות עבור עובדות סוציאליות.
5. הגדלת מעורבותן של עובדות סוציאליות בתפקידי מפתח ממשלתיים ובהליכי שינוי מדיניות ושיפור מעמדן הציבורי, ובכלל זה הקמת ועדה אקדמית לשר/ת הרווחה, אשר תורכב מאנשי אקדמיה בתחום העבודה הסוציאלית ואשר תסייע בגיבוש מדיניות המשרד.
6. מזעור נזקי ההפרטה על ידי מיפוי ואיסוף נתונים על מספר העובדות הסוציאליות המעניקות שירותים במיקור חוץ, ביצוע מחקר בנוגע להשפעות ההפרטה על איכות שירותי הרווחה השונים, השבה להפעלה ישירה של שירותים שהפרטתם פוגעת במשתמשי השירות וקידום רפורמה בפיקוח על השירותים המופרטים.
7. צמצום פערים ואי-שוויון בין מחלקות ובין רשויות מקומיות שונות על ידי שינוי מודל המימון כך שלא יושפע מיכולתן של הרשויות להעמיד “מצ’ינג”.
8. המשך הנחלת הפרדיגמה לעבודה סוציאלית מודעת עוני.
