מחקרי מדיניות | 05.02.23

# כלכלה וחברה

# כלכלה וחברה

אנחת רווחה | כיצד לשפר את מצבו ומעמדו של מקצוע העבודה הסוציאלית בישראל

אנחת רווחה | כיצד לשפר את מצבו ומעמדו של מקצוע העבודה הסוציאלית בישראל

מעמדה המורכב של העבודה הסוציאלית ותנאי העבודה הבלתי אפשריים של העוסקות במקצוע בישראל, פוגעים ביכולתן להגשים בשטח את ייעודו: הגדלת רווחתם של פרטים וקבוצות וקידום צדק חברתי. מחקר זה מציג תוכנית מדיניות ברורה שאימוצה יביא לצמצום פער זה בין הרצוי למצוי, הפוגע באופן משמעותי ברמת שירותי הרווחה בישראל.
המחקר מתבסס על שורה של ראיונות עם אנשי מדיניות ושטח, על סקירת ספרות מהארץ ומהעולם ועל סקר שנערך בקרב כ-140 עובדות סוציאליות וביקש לעמוד על החסמים המרכזיים שמונעים מהן לבצע את עבודתן בצורה מיטבית.

כתיבה:

ד"ר עיינה הלפרן ,

יערה מן

תקציר המחקר

רקע

מעמדה המורכב של העבודה הסוציאלית ותנאי העבודה הבלתי אפשריים של העוסקות במקצוע בישראל, פוגעים ביכולתן להגשים בשטח את ייעודו: הגדלת רווחתם של פרטים וקבוצות וקידום צדק חברתי. מחקר זה מציג תוכנית מדיניות ברורה שאימוצה יביא לצמצום פער זה בין הרצוי למצוי, הפוגע באופן משמעותי ברמת שירותי הרווחה בישראל.
המחקר מתבסס על שורה של ראיונות עם אנשי מדיניות ושטח, על סקירת ספרות מהארץ ומהעולם ועל סקר שנערך בקרב כ-140 עובדות סוציאליות וביקש לעמוד על החסמים המרכזיים שמונעים מהן לבצע את עבודתן בצורה מיטבית.

ממצאי המחקר

אלו ממצאי המחקר העיקריים:
– אלימות, שחיקה וחוסר שביעות רצון בקרב העובדות ומשתמשי השירותים: שיעור מדאיג ובלתי נתפס של 83% מהעובדות הסוציאליות דיווחו בעבר כי סבלו מאלימות שהופנתה כלפיהן במהלך עבודתן. בסקר שערכנו, כ-60% מהעובדות הסוציאליות הסכימו שקשה לעסוק במקצוע לאורך זמן, בעוד שרק כשליש מהן אמרו שימליצו לאחרות להיכנס למקצוע.
– שכר נמוך: גם לאחר החתימה על הסכם השכר האחרון עם העובדות הסוציאליות, שכרן נותר נמוך משמעותית ביחס לשכר של עובדים ועובדות בעלי רמת השכלה דומה ולרוב המקצועות בשירות המדינה. כ-52% מהמשיבות לסקר ציינו ששכר לא מספק הוא הגורם המשמעותי ביותר ביצירת תחושת תסכול או שחיקה בעבודתן.
– עומס עבודה: כתוצאה מאי-הגבלת מספר התיקים המרבי שבהם יכולה עובדת סוציאלית במחלקות לשירותים חברתיים לטפל, וקביעת מספר התקנים בתחום על ידי משרד האוצר משיקולים תקציביים ולא משיקולים מקצועיים כמקובל במדינות אחרות, עובדות סוציאליות רבות מטפלות במאות תיקים. כ-40% מהמשיבות לסקר, וכ-58% מאלה המטפלות ביותר מחמישים תיקים בשבוע, ציינו את עומס העבודה כאחד משני הגורמים המשמעותיים ביותר ביצירת תחושת תסכול או שחיקה בעבודתן.
– דימוי ציבורי ומעמד מקצועי: מהסקר שערכנו עולה שרק 13% מהעובדות הסוציאליות מרגישות מוערכות על ידי החברה הישראלית ורק 18% מרגישות מוערכות על ידי הממשלה וקובעי המדיניות.
– מחסור בהדרכה, הכשרה וליווי: עובדות סוציאליות נתונות בסיכון גבוה במיוחד לחוות תחושת מצוקה בחייהן האישיים בעקבות עבודתן. מהמחקר עולה כי קיים מחסור ניכר בשעות הכוונה והדרכה שיכולות לסייע להן להתמודד עם הקשיים הללו. 64% מהעובדות שהשתתפו במחקר ציינו ש”קושי רגשי מעבודה שלא מקבל מענה” הוא אחד משני הגורמים המשמעותיים ביותר ליצירת פגיעה בחייהן האישיים, ו-70% מתוכן ציינו שזהו הגורם המשמעותי ביותר.

עיקרי תכנית המדיניות

אלו עיקרי תכנית המדיניות שלנו לתיקון המצב הקיים:
1. יצירת בסיס חוקי למעמד השירותים החברתיים: חקיקת “חוק שירותי הרווחה”, אשר יקבע כי קיימת זכות לרווחה ויגדיר את השירותים והסיוע שהמדינה מחויבת להעניק לציבור, את היקפם ואת הזכאים לקבלם.
2. החלה מיידית של הסכם השכר הקיים על כלל העובדות הסוציאליות המועסקות בגופים ציבוריים או במימון ציבורי.
3. מתווה להעלאת שכר: בהמשך להעלאת שכר הבסיס במסגרת רפורמת “הישג”, יש להמשיך ולהעלות את השכר עבור משרה מלאה באופן הדרגתי במשך חמש שנים עד לגובה השכר הממוצע במשק. כשלב ביניים, יש לדאוג להחלה מיידית של הפעימה השנייה של העלייה בשכר שנקבעה בהסכם ממאי 2022.
4. טיפול מיידי בעומס ובמחסור בתקנים:
– קביעת מספר התקנים על ידי מנהלות המחלקות ברשויות המקומיות, על סמך היכרות עם צרכיהם הספציפיים של משתמשי השירות ובדומה למצב הקיים במדינות אחרות.
– עבור עובדת סוציאלית בגופים ציבוריים, בגופים הנתמכים על ידי הממשלה ובמכרזי רכש של המדינה, היקף ההעסקה לא יפחת משליש משרה.
– הורדה משמעותית של מספר התיקים לעובדת סוציאלית – קביעת רף עליון של 60 תיקים. הפחתת התיקים תיעשה באופן הדרגתי במתווה שייפרס על פני חמש שנים.
– הוספת תקנים להדרכות עבור עובדות סוציאליות.
5. הגדלת מעורבותן של עובדות סוציאליות בתפקידי מפתח ממשלתיים ובהליכי שינוי מדיניות ושיפור מעמדן הציבורי, ובכלל זה הקמת ועדה אקדמית לשר/ת הרווחה, אשר תורכב מאנשי אקדמיה בתחום העבודה הסוציאלית ואשר תסייע בגיבוש מדיניות המשרד.
6. מזעור נזקי ההפרטה על ידי מיפוי ואיסוף נתונים על מספר העובדות הסוציאליות המעניקות שירותים במיקור חוץ, ביצוע מחקר בנוגע להשפעות ההפרטה על איכות שירותי הרווחה השונים, השבה להפעלה ישירה של שירותים שהפרטתם פוגעת במשתמשי השירות וקידום רפורמה בפיקוח על השירותים המופרטים.
7. צמצום פערים ואי-שוויון בין מחלקות ובין רשויות מקומיות שונות על ידי שינוי מודל המימון כך שלא יושפע מיכולתן של הרשויות להעמיד “מצ’ינג”.
8. המשך הנחלת הפרדיגמה לעבודה סוציאלית מודעת עוני.

מעמדה המורכב של העבודה הסוציאלית ותנאי העבודה הבלתי אפשריים של העוסקות במקצוע בישראל, פוגעים ביכולתן להגשים בשטח את ייעודו: הגדלת רווחתם של פרטים וקבוצות וקידום צדק חברתי. מחקר זה מציג תוכנית מדיניות ברורה שאימוצה יביא לצמצום פער זה בין הרצוי למצוי, הפוגע באופן משמעותי ברמת שירותי הרווחה בישראל.
המחקר מתבסס על שורה של ראיונות עם אנשי מדיניות ושטח, על סקירת ספרות מהארץ ומהעולם ועל סקר שנערך בקרב כ-140 עובדות סוציאליות וביקש לעמוד על החסמים המרכזיים שמונעים מהן לבצע את עבודתן בצורה מיטבית.

אלו ממצאי המחקר העיקריים:
– אלימות, שחיקה וחוסר שביעות רצון בקרב העובדות ומשתמשי השירותים: שיעור מדאיג ובלתי נתפס של 83% מהעובדות הסוציאליות דיווחו בעבר כי סבלו מאלימות שהופנתה כלפיהן במהלך עבודתן. בסקר שערכנו, כ-60% מהעובדות הסוציאליות הסכימו שקשה לעסוק במקצוע לאורך זמן, בעוד שרק כשליש מהן אמרו שימליצו לאחרות להיכנס למקצוע.
– שכר נמוך: גם לאחר החתימה על הסכם השכר האחרון עם העובדות הסוציאליות, שכרן נותר נמוך משמעותית ביחס לשכר של עובדים ועובדות בעלי רמת השכלה דומה ולרוב המקצועות בשירות המדינה. כ-52% מהמשיבות לסקר ציינו ששכר לא מספק הוא הגורם המשמעותי ביותר ביצירת תחושת תסכול או שחיקה בעבודתן.
– עומס עבודה: כתוצאה מאי-הגבלת מספר התיקים המרבי שבהם יכולה עובדת סוציאלית במחלקות לשירותים חברתיים לטפל, וקביעת מספר התקנים בתחום על ידי משרד האוצר משיקולים תקציביים ולא משיקולים מקצועיים כמקובל במדינות אחרות, עובדות סוציאליות רבות מטפלות במאות תיקים. כ-40% מהמשיבות לסקר, וכ-58% מאלה המטפלות ביותר מחמישים תיקים בשבוע, ציינו את עומס העבודה כאחד משני הגורמים המשמעותיים ביותר ביצירת תחושת תסכול או שחיקה בעבודתן.
– דימוי ציבורי ומעמד מקצועי: מהסקר שערכנו עולה שרק 13% מהעובדות הסוציאליות מרגישות מוערכות על ידי החברה הישראלית ורק 18% מרגישות מוערכות על ידי הממשלה וקובעי המדיניות.
– מחסור בהדרכה, הכשרה וליווי: עובדות סוציאליות נתונות בסיכון גבוה במיוחד לחוות תחושת מצוקה בחייהן האישיים בעקבות עבודתן. מהמחקר עולה כי קיים מחסור ניכר בשעות הכוונה והדרכה שיכולות לסייע להן להתמודד עם הקשיים הללו. 64% מהעובדות שהשתתפו במחקר ציינו ש”קושי רגשי מעבודה שלא מקבל מענה” הוא אחד משני הגורמים המשמעותיים ביותר ליצירת פגיעה בחייהן האישיים, ו-70% מתוכן ציינו שזהו הגורם המשמעותי ביותר.

אלו עיקרי תכנית המדיניות שלנו לתיקון המצב הקיים:
1. יצירת בסיס חוקי למעמד השירותים החברתיים: חקיקת “חוק שירותי הרווחה”, אשר יקבע כי קיימת זכות לרווחה ויגדיר את השירותים והסיוע שהמדינה מחויבת להעניק לציבור, את היקפם ואת הזכאים לקבלם.
2. החלה מיידית של הסכם השכר הקיים על כלל העובדות הסוציאליות המועסקות בגופים ציבוריים או במימון ציבורי.
3. מתווה להעלאת שכר: בהמשך להעלאת שכר הבסיס במסגרת רפורמת “הישג”, יש להמשיך ולהעלות את השכר עבור משרה מלאה באופן הדרגתי במשך חמש שנים עד לגובה השכר הממוצע במשק. כשלב ביניים, יש לדאוג להחלה מיידית של הפעימה השנייה של העלייה בשכר שנקבעה בהסכם ממאי 2022.
4. טיפול מיידי בעומס ובמחסור בתקנים:
– קביעת מספר התקנים על ידי מנהלות המחלקות ברשויות המקומיות, על סמך היכרות עם צרכיהם הספציפיים של משתמשי השירות ובדומה למצב הקיים במדינות אחרות.
– עבור עובדת סוציאלית בגופים ציבוריים, בגופים הנתמכים על ידי הממשלה ובמכרזי רכש של המדינה, היקף ההעסקה לא יפחת משליש משרה.
– הורדה משמעותית של מספר התיקים לעובדת סוציאלית – קביעת רף עליון של 60 תיקים. הפחתת התיקים תיעשה באופן הדרגתי במתווה שייפרס על פני חמש שנים.
– הוספת תקנים להדרכות עבור עובדות סוציאליות.
5. הגדלת מעורבותן של עובדות סוציאליות בתפקידי מפתח ממשלתיים ובהליכי שינוי מדיניות ושיפור מעמדן הציבורי, ובכלל זה הקמת ועדה אקדמית לשר/ת הרווחה, אשר תורכב מאנשי אקדמיה בתחום העבודה הסוציאלית ואשר תסייע בגיבוש מדיניות המשרד.
6. מזעור נזקי ההפרטה על ידי מיפוי ואיסוף נתונים על מספר העובדות הסוציאליות המעניקות שירותים במיקור חוץ, ביצוע מחקר בנוגע להשפעות ההפרטה על איכות שירותי הרווחה השונים, השבה להפעלה ישירה של שירותים שהפרטתם פוגעת במשתמשי השירות וקידום רפורמה בפיקוח על השירותים המופרטים.
7. צמצום פערים ואי-שוויון בין מחלקות ובין רשויות מקומיות שונות על ידי שינוי מודל המימון כך שלא יושפע מיכולתן של הרשויות להעמיד “מצ’ינג”.
8. המשך הנחלת הפרדיגמה לעבודה סוציאלית מודעת עוני.